|
|
|
בסוף אותה השנה קמה ממשלה חדשה ולשר הבריאות התמנה [[ישראל ברזילי]], שתמך בהקמת בית החולים ושכנע את בן-גוריון לאשר לקופת החולים להקים בית חולים חדש בבאר שבע בעוד משרד הבריאות יקים בית חולים באשקלון (כיום [[מרכז רפואי ברזילי]]). בן-גוריון השתכנע בין היתר בגלל חשש כי ב[[מלחמת סיני]] המתוכננת תהיה צפויה מצוקת אשפוז לחיילים פצועים.
ב-23 ביולי 1956 התחילו הטרקטורים הראשונים בהכשרת הקרקע. בניןבניין בית החולים תוכנן על ידי האדריכלים [[אריה שרון]] ו[[בנימין אידלסון]]{{הערה|{{קישור כללידבר|כתובת=http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/SharedView.Article.aspx?parm=0wrBjcC3LYbX1bDtwy7y8jcAKiBvGA1yBhLaWbjb3Y09W6bOURAJfmXO2UQj0WIHYw%3D%3D&mode=image&href=DAV%2f1959%2f10%2f15&page=4&rtl=true|הכותב=|כותרת=אליהו אגרס, |בית-החולים המרכזי של קופת-החולים בבירת הנגב - מוכן לפתיחתו, דבר, |1959/10/15 באוקטובר 1959|אתר=|תאריך=0wrBjcC3LYbX1bDtwy7y8jcAKiBvGA1yBhLaWbjb3Y09W6bOURAJfmXO2UQj0WIHYw%3D%3D}}}}. באוקטובר [[1959]] התקיים טקס פתיחת בית החולים המרכזי לנגב. בראשיתו הכיל בית החולים מספר מחלקות חיוניות. [[מחלקה (בית חולים)|מחלקה]] ל[[כירורגיה]] כללית (ובמסגרתה מחלקת [[רפואת אף אוזן גרון|אא"ג]], מחלקת [[אופתלמולוגיה|עיניים]] ומחלקת [[אורולוגיה]]), שתי מחלקות פנימיות, מחלקת ילדים, מחלקה [[אורתופד]]ית, מערך קרדיולוגי ו[[מכון רנטגן]]. מספר מיטות האשפוז עמד על 260 ומספר העובדים היה כ-300. בהמשך נפתחו מחלקות נוספות.
לאחר פטירתו של [[משה סורוקה]], מנהלה האדמיניסטרטיבי של [[קופת חולים כללית]] ב[[שנות ה-50]], שהיה בעל תפקיד משמעותי בהקמת בית החולים, הוחלט לקרוא את בית החולים על שמו.
|
