סטריאוסלקטיביות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לסינתזה אורגנית
גיאורג ויטיג ==> גאורג ויטיג
שורה 15:
[[קובץ:L_DOPA.PNG|שמאל|ממוזער|370px|יצירת החומצה האמינית L-DOPA]]
[[קובץ:enantio_diastereoselectivity.PNG|שמאל|ממוזער|370px|הידרוגנציה בשיטת נויורי]]
[[גיאורגגאורג ויטיג]] גילה ב-[[1954]] תגובת אולפינציה הקרויה כיום על-שמו. על גילוי זה הוא זכה בפרס נובל לכימיה בשנת [[1979]]. תגובה זו הופכת [[קטון]] או [[אלדהיד]] ל[[אלקן]] בעזרת טריפניל פוספוניום איליד (triphenyl phosphonium ylide), המכונה '''ריאגנט ויטיג'''. התגובה נותנת עדיפות ליצירת חומר ביניים בעל מבנה מרחבי מסוים, כתוצאה מ[[אפקט סטרי|הפרעה סטרית]]. לאחר השתחררות של תחמוצת טריפנילפוספין מחומר הביניים מתקבל עודף של סטריאואיזומר מסוים כתוצר סופי. כיום, תגובה זו שימושית מאוד ב[[סינתזה (כימיה)|סינתזה]] [[תרכובת אורגנית|אורגנית]].
 
[[מתילציה|מתילציית]] [[ויקטור גריניאר|גריניאר]] היא דוגמה לתגובה דיאסטריאוסלקטיבית, שבה קרבוניל מגיב עם [[תרכובת גריניאר]]. התגובה מושפעת מנוכחות מרכז כיראלי סמוך לקרבוניל, ובכך התגובה מכוונת ליצירה מועדפת של אחד הדיאסטריאומרים. תגובה זו שימושית מאוד ב[[סינתזה אורגנית]], הן במחקר הן בתעשייה. ויקטור גריניאר עצמו זכה בפרס נובל לכימיה בשנת [[1912]] עקב גילוי התרכובת הנושאת את שמו.