תנועת דור דעה – הבדלי גרסאות

▲כבר בחייו בחרו חלקים ניכרים מיהודי תימן לקבל עליהם את [[הרמב"ם]] כפוסק עיקרי וכמעט יחיד. סייעו לכך הקשרים המיוחדים של הרמב"ם עם היהודים בתימן, ופעולותיו להצלתם מגזרות השלטון המוסלמי. ישנה מסורת בין חכמי תימן, כי יהודי תימן בחרו במודע לאמץ את משנת הרמב"ם, לאור ההתאמה הרבה בין שיטתו ההלכתית לבין מנהגיהם הקיימים של יהודי תימן עוד מ[[תקופת הגאונים]]{{הערה|הרב [[יחיא צאלח]] הקדמה לתכלאל וב"מגילת תימן". הרב [[סעדיה מנצורה]] בספרו המחשבה. ראו דוד צדוק, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59281&st=&pgnum=30 מסכתא דמהרי"ץ עמוד ל] באתר היברובוקס}}.

▲"[[קבלה|הקבלה]]" - תורת הסוד היהודית התפשטה בצורתה הזוהרית ובגלגוליה האחרים בהדרגה במהלך [[ימי הביניים]] וראשית העת החדשה בכל תפוצות ישראל והגיעה במאה ה-16 גם לתימן בעיקר על ידי הרב [[זכריה אלצ'אהרי]] שביקר בצפת. במהלך [[גלות מוזע]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] התחזקה השפעת הקבלה בתימן, חלק גדול מספריהם נלקחו מהם במרמה והועלו באש. עובדה זו הוסיפה למשבר הקיומי והפוליטי גם משבר רוחני. בשובם, הוצעו להם על ידי [[יהדות מצרים|יהודי מצרים]] וארץ ישראל, ספרים וסידורים מודפסים, בעלי חזות יפה (עד אז לא הגיעו ספרי הדפוס לתימן) – בשונה מכתבי היד שהכירו שחזותם הייתה פשוטה. הסידורים כללו נוסח שונה משל יהודי תימן, ונכללו בהם תוספות קבליות. בין הספרים שהתקבלו היה גם [[ספר הזוהר]].{{הערה|על התפשטות הקבלה בתימן ראו, יוסף יובל טובי, [https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/99995-files/99995008/99995008-006/99995008-006-604-622.pdf תנועת דור דעה מתימן וביקורותו של ר' משה צארום על מנהגי הקבלה] עמוד 606.}}

▲הרעיונות הקבליים משכו את ליבם של רוב יהודי תימן, אם כי לעיתים היו התנגשויות בין בעל הקבלה לבין בעל הפשט{{הערה|ראו לדוגמה, שו"ת [[דוד משרקי|רביד הזהב]] סימן מד; פרופ' [[שלמה דב גויטיין]], [http://ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/Goitein.Travels.in.Yemen.pdf מסעות חבשוש הערה 66].}}

▲בשנת [[1869]] שלחו [[האקדמיה הצרפתית למדעים]] וחברת [[כי"ח]] את המלומד הצרפתי [[יוסף הלוי]] לתימן, כדי שיחקור שם כתובות שבתאיות. במהלך מסעו בתימן, אף שזו לא הייתה מטרתו המרכזית, נפגש עם כמה מחכמיה היהודים של המדינה, והשפיע עליהם מאוד. בין תלמידי החכמים איתם נפגש היו הרב קאפח, שהתעניין בעיקר ב[[פילוסופיה יהודית]], בנוסחים ובכתבי יד קדומים ו[[חיים חבשוש]], שליווהו בתימן, והתעניין ב[[דרום ערבית|שפות דרום-ערביות]], תחומים יוצאי דופן בסביבתם. במהלך סיוריו בתימן שמעו ממנו דברים חריפים על תורת הקבלה.{{הערה|לדוגמה: [[יוסף קאפח]], "'קורות ישראל בתימן' לר' חיים חבשוש", '''[[ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח|ספונות]]''' ב, ירושלים תשי"ח, עמ' רפא, הערה 219}}.{{ציטוט|תוכן=הצורה שבה נהג הלוי עם המתיחות המוקדמת בשתיקתו, והתפרצות המרירות הפתאומית בצירוף הקדושה והכבוד שרחשו בתימן לכל חכם מארץ־ישראל, הביאו מהפכה גמורה בנפש השלישייה כל אחוד לפי דרכו. אפשר לומר שכל אותה מחלוקת שהיתה בתימן באה בסיבתו של הלוי.|מקור=הרב יוסף קאפח, כתבים, חלק ב עמוד 753 בהערה}}

▲חוקר יהודי נוסף שביקר בתימן, [[אדוארד גלאזר]] {{אנ|Eduard Glaser}}, עמד במהלך ביקוריו בתימן (בשנים 1882–1894), בקשרים עם חכמי צנעא, בניהם הרב קאפח וחבשוש. לאחר ששב ממסעו בתימן שלח לרב קאפח מספר ספרים שנושאם היה התנגדות וביקורת הקבלה, וכן [[תנועת ההשכלה היהודית|השכלה]].

▲את פעולותיו של הרב [[יחיא צאלח]] (המהרי"ץ) במהלך [[המאה ה-18]] תפסו הדרדעים כניסיון למתן השפעה זו על סידור התפילה{{מקור}}.