הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות

השיחות עם [[סוריה]] החלו ב-5 באפריל 1949 והיו הקשות והממושכות ביותר. הן נערכו ב[[חורבת ירדה]] בשטח ההפקר שבין הכוחות במשך למעלה ממאה ימים בהפסקות מרובות. הימשכות השיחות נבעה הן מכך שבסוריה תפס באותה עת את השלטון שליט חדש, [[חוסני א-זעים]], שעלה לשלטון ב-29 במרץ 1949 ורצה להפגין עמדה תקיפה והן מחמת העובדה שהצבאש[[הצבא הסורי]] היה הצבא הערבי היחיד שהחזיק עם סיום הקרבות בשטח שעל פי [[תוכנית החלוקה]] נועד להיות בתחומי המדינה היהודית. צה"ל תכנן מבצע גדול בצפון בשם "מבצע אורן" בהשתתפות [[חטיבת גולני במלחמת העצמאות|חטיבת גולני]], [[חטיבה 7]], [[חטיבת אלכסנדרוני]], גדוד טנקים 82, ארטילריה ומטוסים. הכוחות היו אמורים לפרוץ דרך [[חמת גדר]] ו[[תל קציר]] לעבר [[קוניטרה]] ומשם לפנות מערבה ולכבוש את ראש הגשר הסורי ב[[משמר הירדן (מושב)|משמר הירדן.]] על [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] היה להפציץ את [[דמשק]] וקוניטרה. פקודת המבצע פורסמה ב-21 במאי 1949, אולם ההתקפה לא יצאה לפועל לאחר התקדמות במשא ומתן.