אמיר דרורי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאגמה (שיחה | תרומות)
מ ←‏קורות חיים: הפירוט עצמו מיותר
תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 32:
 
==קורות חיים==
דרורי, בן אלה ואמנון דרורי, גדל ב[[פרדס חנה]].{{הערה|[http://www.rishonim.house/families/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%99/ על משפחתו באתר "בית הראשונים"], המרכז לתולדות פרדס חנה‏–‏כרכור}} סיים את לימודיו במחזור הראשון של ה[[הפנימייה הצבאית לפיקוד|פנימייה הצבאית לפיקוד]] שליד [[בית הספר הריאלי]] ב[[חיפה]] כחניך המצטיין.{{הערה|{{מעריב|שמואל סולר|בן פרדס חנה צויין על ידי הרמטכ"ל|1960/02/11|00702}}}} בשנת [[1955]] [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]] ושירת ב[[חטיבת גולני]]. בשנת [[1956]] במהלך [[מבצע קדש]], לחם כ[[מפקד מחלקה|מפקד מחלקת]] ה[[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]] ב[[גדוד 12 (ברק)]] בקרבות [[רפיח]] וב[[סיני]]. בהמשך שימש כ[[מפקד פלוגה]] בגדוד 51. על חלקו ב[[מבצע חרגול]], במהלכו פיקד על כוח חסימה,{{הערה|1=[[אלישיב שמשי]], "'''ממני תראו וכן תעשו'''", [[הוצאת מודן]] והוצאת [[משרד הביטחון]], [[2016]], עמודים 119-130.}} הוענק לו צל"ש{{הערה|{{דבר||שני קצינים צויינו לשבח|1960/02/09|00127}}{{ש}}{{מעריב||הוענק הציון לשבח לכהן ודרורי|1960/02/10|00113}}}} שהומר בהמשךבאפריל [[1973]]{{הערה|[http://www.gvura.org/a4532-%D7%A1%D7%92%D7%9F-%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%99-/ עיטור העוז לאמיר דרורי]}} ל[[עיטור העוז]].{{הערה|[[אורי שגיא]], '''היד שקפאה''', [[ידיעות ספרים]], תל אביב, 2011, עמודים 101–102: "אמיר עלה לשם עם הכוח, ובסופו של דבר דווקא שם התנהל הקרב היחיד בגזרה; קרב שבסופו אמיר קיבל כאמור צל"ש, לאחר שהסתער על כוח סורי שניסה להגיע לאזור הפעולה".}}
 
<br />
{{ציטוט|תוכן=
תיאור המעשה: ביום ה-31 בינואר 1960, בהיותו מפקד כוח חסימה בפשיטה על חירבת תאופיק התחתונה, כאשר הכוח המוביל נתקל במארב, פיצל סגן אמיר דרורי את שאר כוחו ונע במהירות למקום החסימה שנקבע לו, זאת תוך שיקול כי יספיק עוד לחסום את דרך הנסוגים מהמארב. תוך כדי תנועתו נתקל בשניים מחיילי האויב ופגע בהם. בהגיעו למקום החסימה המתוכנן, כשמצא אותו תחת אש יעילה ממוצבי תאופיק העליונה, הזיז את כוחו במהירות במעלה התלול ביותר, עד למקום כ-50 מ' מתאופיק העליונה והודיע על השינוי לחסימות השכנות. בזאת הוכיח שיקול מהיר ונכון ודבקות במשימתו תוך גילוי תושיה, שמירה על בטחון אנשיו ומנהיגות בקרב. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי |
מקור=[http://www.gvura.org/a4532-%D7%A1%D7%92%D7%9F-%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%99-/ עיטור העוז לאמיר דרורי]|מרכאות=כן}}
 
 
ב[[מלחמת ששת הימים]] לחם כסגן מפקד [[גדוד 51]] (הבוקעים הראשון) של חטיבת גולני בקרבות [[רמת הגולן]], בין היתר בכיבוש [[קרב תל עזזיאת|תל עזזיאת]], מוצב פלוגתי סורי מבוצר ברמת הגולן.{{הערה|אורי שגיא, '''אורות בערפל''', תל אביב, ידיעות אחרונות, [[1998]], עמ' 56}} ב[[מלחמת ההתשה]] היה דרורי [[מג"ד|מפקד]] [[גדוד 13 (גדעון)|גדוד 13]], שלחם ברמת הגולן, בעמק [[בית שאן]], ב[[בקעת הירדן]] וב[[תעלת סואץ]]. בהמשך שימש [[קצין אג"ם]] ב[[פיקוד הדרום]] בשנים [[1970]]–1972, בשלהי מלחמת ההתשה, ב[[חצי האי סיני|סיני]] וב[[הערבה|ערבה]], וב[[הטרור ברצועת עזה בתחילת שנות ה-70|מהלך הלחימה בטרור ברצועת עזה]], אותה הוביל באותה עת אלוף הפיקוד, [[אריאל שרון]].{{הערה|שגיא, '''אורות בערפל''', עמ' 100}}