אמיר דרורי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קורות חיים: הפירוט עצמו מיותר תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
|||
שורה 32:
==קורות חיים==
דרורי, בן אלה ואמנון דרורי, גדל ב[[פרדס חנה]].{{הערה|[http://www.rishonim.house/families/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%99/ על משפחתו באתר "בית הראשונים"], המרכז לתולדות פרדס חנה–כרכור}} סיים את לימודיו במחזור הראשון של ה[[הפנימייה הצבאית לפיקוד|פנימייה הצבאית לפיקוד]] שליד [[בית הספר הריאלי]] ב[[חיפה]] כחניך המצטיין.{{הערה|{{מעריב|שמואל סולר|בן פרדס חנה צויין על ידי הרמטכ"ל|1960/02/11|00702}}}} בשנת [[1955]] [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]] ושירת ב[[חטיבת גולני]]. בשנת [[1956]] במהלך [[מבצע קדש]], לחם כ[[מפקד מחלקה|מפקד מחלקת]] ה[[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]] ב[[גדוד 12 (ברק)]] בקרבות [[רפיח]] וב[[סיני]]. בהמשך שימש כ[[מפקד פלוגה]] בגדוד 51. על חלקו ב[[מבצע חרגול]], במהלכו פיקד על כוח חסימה,{{הערה|
ב[[מלחמת ששת הימים]] לחם כסגן מפקד [[גדוד 51]] (הבוקעים הראשון) של חטיבת גולני בקרבות [[רמת הגולן]], בין היתר בכיבוש [[קרב תל עזזיאת|תל עזזיאת]], מוצב פלוגתי סורי מבוצר ברמת הגולן.{{הערה|אורי שגיא, '''אורות בערפל''', תל אביב, ידיעות אחרונות, [[1998]], עמ' 56}} ב[[מלחמת ההתשה]] היה דרורי [[מג"ד|מפקד]] [[גדוד 13 (גדעון)|גדוד 13]], שלחם ברמת הגולן, בעמק [[בית שאן]], ב[[בקעת הירדן]] וב[[תעלת סואץ]]. בהמשך שימש [[קצין אג"ם]] ב[[פיקוד הדרום]] בשנים [[1970]]–1972, בשלהי מלחמת ההתשה, ב[[חצי האי סיני|סיני]] וב[[הערבה|ערבה]], וב[[הטרור ברצועת עזה בתחילת שנות ה-70|מהלך הלחימה בטרור ברצועת עזה]], אותה הוביל באותה עת אלוף הפיקוד, [[אריאל שרון]].{{הערה|שגיא, '''אורות בערפל''', עמ' 100}}
|