ספורט ברומא העתיקה – הבדלי גרסאות

ג. התקופה הנידונה התברכה בתנופה רבתי בעולם התרבותי הרומי, ובכללו – הספורטיבי. הוקמו מאות מתקני ספורט ברחבי האימפריה כמו קיקרסאות, אמפיתיאטראות, גימנסיונים, מרחצאות ובריכות שחיה, כאלה ששילבו בין המגמה ההלניסטית לבין זו הרומית בתחום הפעילות הגופנית. הרומאים, חדורי הגישה האויקומנית בכל הנוגע לספורט, ייסדו משחקים בסגנון ההלניסטי, תמכו במשחקים הלניים קדומים והביאו את בשורת התחיה לאירועים ספורטיביים קלאסיים.

ד. תקופתו של הורדוס עמדה בסימן התעשרות כלכלית ושנות שקט ושלווה ביטחונית.

יוצא מכאן, איפוא, כי האווירה שבה תיפקד הורדוס כמלך מטעם הרומאים הייתה בה כדי לקדם את פיתוח הפעילות הגופנית בשטחי שלטונו.

הורדוס עצמו התנהל כאציל הלניסטי לכל דבר. עניין זה התבטא אף בכושרו הגופני, וכדברי יוסף בן מתתיהו: "גם תכונת גופו דמתה לגודל נפשו" בבחינת האידיאליזציה ההלנית, ושם מציין המחבר כי הורדוס השתבח בתכונות של מתאבק, קשת, מטיל חנית למטרה וצייד מופלא. כמו כן הורדוס מינה פקיד מלכותי מיוחד בחצרו שהופקד על הציד והחזיק שני שומרי ראש שהיו מיומנים "למעשי גימנסטיקה" כדברי [[יוסף בן מתתיהו]].