וסילי גוליצין – הבדלי גרסאות

המצב הגאופולטי של [[רוסיה הצארית]] באותה תקופה היה די קשה. למרות חתימת הסכם שלום עם [[האימפריה העות'ומאניתמאנית]] היחסים היו מתוחים, השלום עם [[האיחוד הפולני ליטאי]] היה לא יציב, בשנת [[1682]] החלו פלישות של ח'אנות קרים לשטחי רוסיה הצארית. גוליצין היה בדעה שיש לחמם את היחסים עם הפולנים. כתוצאה מכך רוסיה ויתרה בשלב זה על שאיפותיה להחזיר לעצמה מוצא ל[[ים הבלטי]]. לאחר [[משא ומתן]] ארוך, בשנת [[1686]] נחתם הסכם של [[הסכם שלום 1686|שלום נצחי]] עם [[האיחוד הפולני ליטאי]]. ההסכם אישרר את ההסכמות של [[הסכם אנדרוסובו]] וגם השאיר את [[קייב]] בשליטה רוסית. בהתאם להסכם זה, רוסיה הצארית התחייבה להתחיל במלחמה נגד [[האימפריה העות'ומאניתמאנית]]. כשלב מקדים, בשנים [[1687]] ו-[[1689]] גוליצין אירגן שתי פשיטות נגד ח'אנות קרים. המערכות הצבאיות לא היו מוצלחות וגרמו לאבידות משמעותיות לרוסים. רק לאחר מאמצים רבים, הנסיכה סופיה הצליחה לשכנע את [[פטר הגדול]] להכריז על גוליצין כמפקד שניצח במערכה. עם זאת, הפשיטות תרמו לכך שח'אנות קרים לא הייתה יכולה לעזור לטורקים בלחימה נגד [[פולין]] ו[[אוסטריה]].