ג'פרסון דייוויס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 258:
ב-[[19 במאי]] [[1865]] נכלא דייוויס בפורט מנורו שעל חוף [[וירג'יניה]]. בהוראתו של הגנרל נלסון מילס, מפקד המבצר, הונחו אזיקים על רגליו. לדייוויס לא הותר לקבל מבקרים והוא לא הורשה להחזיק שום ספר למעט ה[[תנ"ך]]. מצב בריאותו החמיר והרופא במבצר התריע שחייו של דייוויס בסכנה, אך הוא המשיך להיות כלוא בתנאים אלו במשך כמה חודשים עד לסוף הסתיו של אותה השנה כאשר תנאי כליאתו שופרו. באמצע [[1866]] סיים גנרל מילס את תפקידו במקום והיחס לדייוויס שופר עוד יותר.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=5nlFAa-kiHsC&pg=PA50&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Wooster, Robert (1996). Nelson A. Miles and the Twilight of the Frontier Army. University of Nebraska Press. Pp. 36-46.]}}
 
לאחר שלמד על דבר כליאתו של דייוויס, שלח לו ה[[אפיפיור]] [[פיוס התשיעי]] דיוקן שלו שעליו נכתבה הכתובת ב[[לטינית]] "Venite ad me omnes qui laboratis, et ego reficiam vos, dicit Dominus" (פְּנוּ אֵלַי כָּל־הָעֲמֵלִים וְהַטְּעוּנִים וַאֲנִי אָנִיחַ לָכֶם', [[הבשורה על-פי מתי]], 11, 28). נאמר ש[[צליבת ישו#הצליבה|כתר קוצים]] הקשור לדיוקן זה נוצר על ידי האפיפיור,{{הערה|{{יוטיוב|mxAO6xkimhg|שם=TR Media: Sir Charles Coulombe, America 1861-1865, with Stephen Heiner, 2011|סוג=ראיון}}}} אך ייתכן שהכתר נוצר על ידי ורינה, רעייתו של דייוויס.{{הערה|[http://cwmemory.com/2009/09/27/update-on-jefferson-daviss-crown-of-thorns/ Levin, Kevin (September 27, 2009). "Update on Jefferson Davis's Crown of Thorns". Civil War Memory.]}}
 
בשלב זה הורשו ורינה ובתם הצעירה ויני להצטרף לדייוויס ובסופו של דבר שוכנה המשפחה במגורי הקצינים. בעת מאסרו הואשם דיוויס ב[[בגידה]]. אחד מעורכי דינו היה מושל [[מרילנד]] לשעבר, [[תומאס פראט]].{{הערה|[https://historica.fandom.com/wiki/Thomas_Pratt_(Maryland) Thomas Pratt (Maryland), historica.fandom.com]}} ב-[[1865]] התנהל דיון ער בנוגע לעריכתם של משפטי בגידה, בעיקר נגד דייוויס. בעוד שלא היה על כך קונצנזוס בקבינט של הנשיא [[אנדרו ג'ונסון]], ב-[[11 ביוני]] [[1866]] הצביע [[בית הנבחרים של ארצות הברית]] על העמדתו של דייוויס למשפט ברוב של 105 תומכים ו-19 מתנגדים. אף על פי שדייוויס עצמו היה מעוניין בקיומו של משפט כזה, לא נערכו שום משפטי בגידה כנגד אף אחד, שכן התחושה הייתה שלא תופק מהן שום תועלת והם רק יזיקו למאמצי הפיוס. היה גם חשש באותה תקופה שמשפטים כאלו עשויים להוביל להחלטה שיפוטית שתיתן תוקף ל[[חוקתיות]] של זכות הפרישה (בהמשך בוטלה זכות זו על ידי [[בית המשפט העליון של ארצות הברית|בית המשפט העליון]] בפסק דין "טקסס נגד וייט" {{אנ|Texas v. White}} משנת [[1869]] שהכריז שזכות הפרישה נוגדת את [[חוקת ארצות הברית]]).{{הערה|שם=בליי|[https://books.google.co.il/books?id=3R-yvmpYaqAC&pg=PA57&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Blight, David W. (2009). Race and Reunion. Harvard University Press. p. 57.]}}{{הערה|שם=דויטש|[https://books.google.co.il/books?id=30UsLWMjJLcC&pg=PA140&redir_esc=y&hl=iw#v=onepage&q&f=false Deutsch, Eberhard P. (February 1966). "United States v. Jefferson Davis: Constitutional Issues in the Trial for Treason". American Bar Association Journal. American Bar Association. 52 (2): 139–45.]}}