|
::{{ציטוטון|מנגד, אחת הבעיות בדוקטרינה או באידיאולוגיה של "השוואה כלפי מטה" בחינוך, היא התמקדותה במבט כלפי פנים החברה, בהתעלם מהאתגרים העומדים בפני מדינת ישראל ומכך שהעולם הופך לכפר גלובלי. השוואה כלפי מטה בחינוך עשויה לכאורה ליצור יותר שוויון בחינוך ובהזדמנויות, אך גם לפגוע ברמת החינוך בישראל בהשוואה למדינות מפותחות, מה שעשוי לפגוע, בטווח הארוך, בחוסנה של המדינה}}{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\14\040\050\e62&fileName=14050040.E62&type=2 פסק-דין בתיק בג"ץ 5004/14], שמשון ג'קלין ואח' נ. משרד החינוך, 7.8.2019}}.
בשונה מהסברו של עמית, הדגיםהסביר הכלכלן הא-ג'וּן צ'אנג, מומחה לכלכלת פיתוח מאוניברסיטת קיימברידג', אתמדוע הבעייתיותהשקעה הכרוכהמואצת בשימתבהגדלת דגשההשכלה עלעשויה השכלהלהסתכם גבוההלא כניסיוןבצמיחה לעמוד בתחרותיות בעולם הגלובאליכלכלית, תוך תשלום מחיראלא בנוגעבאינפלציית לטיבותארים שלחסרי החינוךערך:<blockquote>"לא רק החינוך הבסיסי, אלא גם ההשכלה הגבוהה, כבר אינם משנים הרבה בקביעת מידת שגשוגה של אומה. (...) עלינו לשקול מחדש ברצינות את תפקידו של החינוך בכלכלה שלנו. המדינות העשירות למשל, סובלות מאובססיה כלפי השכלה גבוהה, ויש לרסן אותה. האובססיה הזו הביאה לאינפלציית תארים לא בריאה ובעקבות זאת להשקעת-יתר במימדי ענק בהשכלה הגבוהה במדינות רבות. (...) אל לאותן מדינות להשלות את עצמנן ולהאמין כי תהיה לכך השפעה משמעותית על הפריון".<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=הא ג'ון צאנג|שם=23 דברים שלא מספרים לנו על קפיטליזם|מקום הוצאה=|מו"ל=כנרת זמורה ביתן|שנת הוצאה=2011|עמ=207-212}}</ref></blockquote>צ'אנג הסביר כי אין עדות רבה לכך ששיפור ברמת ההשכלה במדינות שונות, הוביל לשגשוג כלכלי במונחי צמיחה ותל"ג לנפש, ולכן שלל את גישתו של עמית, שכרך בין הזכות למצוינות בחינוך, ובין עמידה בתחרות בעולם של כלכלה גלובאלית. הוא נתן כדוגמה את שוויץ, אשר הצליחה לשמור על רמות פריון לאומי מהגבוהות בעולם, יחד עם שיעורי רישום נמוכים ביותר לאוניברסיטאות (כ-10-15 אחוזים); את ארה"ב, שתלמידי כיתות ד' שלה פיגרו ב-2007 במבחן ה-TIMSS הבינלאומי אחר מקביליהם מקזחסטן, לטביה, רוסיה וליטא - מדינות שארה"ב נמצאת הרחק מעליהן במדדים של תוצר לאומי לנפש; את נורבגיה, שתלמידי כיתות ח' שלה פיגרו מאחורי מקביליהם בליטא, צ'כיה, סלובניה, ארמניה וסרביה, בתוצאות מבחני הפיז"ה, אבל הם גדלים לתוך מציאות שמדינתם מצויה בצמרת ההכנסה העולמית לנפש; ואף את ישראל, שזוכה להישגי מחקר ופיתוח בינלאומיים, אך תלמידיה מפגרים מאחורי נורבגיה ובולגריה במבחנים בינלאומיים<ref name=":0" />.
בישראל עצמה, הראה מחקר מ-2016 של נחום בלס ממכון טאוב, כי חרף מגמת השיפור ברמת ההשכלה מאז שנות ה-70 של המאה שעברה, התרחב הפער בשיעורי הפריון לעובד לעומת כלכלות ה-G8 - עדות נוספת לכך ששיעורי ההשכלה בישראל אינם גורם מכריע בשיעורי הפריון שלה, כי אם דווקא גורמים אחרים אותם מציין בלס: "מיעוט ההשקעות, ההסדרים המוסדיים, והמדיניות הכלכלית והחברתית הנהוגה בישראל, הם הגורמים שהשפיעו חזק יותר על פריון העבודה."<ref>{{קישור כללי|כתובת=דווקא מיעוט ההשקעות, ההסדרים המוסדיים, והמדיניות הכלכלית והחברתית הנהוגה בישראל, הם הגורמים שהשפיעו חזק יותר על פריון העבודה|הכותב=נחום בלס|כותרת=פריון עבודה, מערכת החינוך והישגים במבחני פיזה|אתר=מרכז טאוב|תאריך=31.01.2016}}</ref>
|
