חילונים – הבדלי גרסאות

 

כיום ניתן למצוא במדינת ישראל מאפיינים מובהקים של תרבות חילונית:

ב'''[[ספורט בישראל]]''' עוסקים באופן תחרותי בעיקר ספורטאים חילונים. רבים מהמשחקים בליגות הבכירות של ענפי הספורט הפופולריים, כדורגל וכדורסל, נערכים ב[[שבת]], וגם התחרויות ברוב ענפי הספורט המקצועיים האחרים נערכות לרוב בשבת. נוהג זה מקל על חילונים להתפנות להשתתפות באירועי הספורט,{{הערה|לפי [[חוק שעות עבודה ומנוחה]] יום המנוחה השבועי של עובדים יהודים הוא בשבת.}} ובמקביל הופך זאת לבלתי אפשרי עבור [[שמירת שבת|שומרי השבת]].{{הערה|{{בשבע|חגית רוטנברג|מסורת חיה ובועטת|7671|21/08/08}} (ריאיונות עם [[אברהם זוכמן]] ו[[אלי סהר]])}}

* '''[[אמנות חזותית בישראל]]''' נוצרת בעיקר על ידי אמנים חילונים, אף שהיא מרבה לעסוק גם בנושאים יהודים. מבקר האמנות [[גדעון עפרת]] ציין כי היא "נולדה במחצית המאה ה-19 מתוך רחם ההשכלה היהודית" והמשיכה להתפתח במאה ה-20 ב[[אופקים חדשים]] "גוף אמנותי המזוהה כענן האמנות החילונית שלפני המחנה".{{הערה|[[גדעון עפרת]],[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8672 האמנות הישראלית והמסורת היהודית], אתר הספריה הוירטואלית של מט"ח}} אמנים חילונים גם דומיננטים בתחומי [[ריקוד]], [[מוזיקה]], [[תיאטרון]], ו[[קולנוע]]. חוקר התיאטרון [[שמעון לוי (פרופסור)|שמעון לוי]] כתב: "אם בראשית דרכו סטה התיאטרון העברי מדרך ההלכה, שאחרת לא יכול היה להתפתח כלל, כיום הוא נחשב לבית הכנסת של החילונים".{{הערה|[[שמעון לוי (פרופסור)|שמעון לוי]], תיאטרון עברי וישראלי, זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני. כרך שלישי: ספרויות ואמנויות, הוצאת כתר, 2007}}