מגילת תענית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
{{ספרות חז"ל}}
'''מגילת תענית''' היא חיבור קצר בשפה ה[[ארמית]] שחובר בסוף [[ימי בית שני]]. היא מונה כ-36 ימים שבהם אירעו לעם ישראל מאורעות משמחים, ולכן אין להתענות בהם,{{הערה|1=על פי הגמרא ב{{בבלי|ראש השנה|יט|א|ללא=שם}}}} ובחלקם נאסר אפילו להספיד את המת ולהתענות לפניהםביום ולאחריהםשלפניהם ושלאחריהם. המאורעות בהם המגילה עוסקת משתרעים על-פני כ-500 שנה - מתקופת עזרא ונחמיה, ב[[המאה ה-5 לפני הספירה|מאה ה־5 לפני הספירה]],{{ביאור|במגילה מצוינים שלושה ימים כימים בהם נבנתה חומת ירושלים. אחד מהם כנראה מציין את בניית החומה על ידי נחמיה.{{הערה|ורד נעם עמוד 20}} בנוסח הכלאיים של הסכוליון מזוהה בניית החומה של נחמיה עם {{ויקיטקסט|מגילת תענית ו#ד|ד באלול}}, אולם ראו אצל ורד נעם {{הערה|עמודים 180–181}} דיון בשאלה מתי בדיוק מזהה הסכוליון את בניית חומת נחמיה.}} ועד לביטול גזירותיו של הקיסר [[קליגולה]], סמוך ל[[חורבן בית שני]].{{הערה|{{ויקיטקסט|מגילת תענית יא#כב|כב בשבט}}.}} על רבים מהמאורעות הללו אין מידע היסטורי נאות.
 
ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|ב{{בבלי|ראש השנה|יח|ב}} מובאת מחלוקת [[אמוראים]] בעניין, ומשם נפתח דיון על כך, שבמסקנתו, בדף יט עמוד ב, נאמר שזוהי מחלוקת תנאים - רבי מאיר ורבי יוסי.}} מציין שישנה מחלוקת האם איסורי מגילת תענית בטלו אחרי [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש]] או שהם עדיין בתוקף. להלכה נפסק שמגילת תענית בטלה.{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקעג|א}}}}