אפרסמון – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
מ (שוחזר מעריכות של 79.176.230.104 (שיחה) לעריכה האחרונה של CalBaker)
אין תקציר עריכה
'''אפרסמון''' ([[שם מדעי]]: ''Diospyros kaki''), [[עץ]] פרי נשיר ולא גדול, המניב [[פרי|פירות]] כתומים בסוף ה[[סתיו]]. מוצא האפרסמון מדרום-מזרח [[סין (אזור)|סין]], והוא משתייך למשפחת ה[[אבניים]] - Ebenaceae. בלשונות רבים הוא נקרא בשמו ה[[יפנית|יפני]], "קאקי", ובאנגלית הוא נקרא "פּרסימון" (Persimmon). שיח ה[[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] הנזכר ב[[תלמוד]] אינו עץ הפרי הידוע היום בשם זה, והדמיון בשמותיהם הוא שהביא לקריאת עץ הפרי בשם "אפרסמון".
 
לאפרסמון זנים רבים, הנפוצים ברוב הארצות הממוזגות של העולם, שמתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: זנים בעלי פרי [[עפיצות|עפיץ]] בעודו קשה על העץ, אותם נוהגים להעביר תהליך של [[הבחלההבשלה]], וזנים בעלי פרי שאינו עפיץ בעודו קשה על העץ. העפיצות, הקרשת הרוק והמרירות, הנגרמת עקב המצאות ה[[טאנין]] בפרי, מונעת את אכילת הפרי לפני שהוא בשל לחלוטין ישירות מן העץ ברוב הזנים. כשהפרי בשל, הוא רך מאד, עד כדי מחית.
 
האפרסמון הפך ב[[המאה ה-20|מאה העשרים]] לפרי מסחרי, ה[[ביקוש]] אליו גדל מאוד, ובאזורים נוספים, לבד מסין ו[[יפן]], מגדלים אותו בצורה מסחרית. בהם [[איטליה]], [[ברזיל]], [[ארגנטינה]], הרפובליקות האסיאתיות של [[ברית המועצות]] לשעבר, דרום [[אוקראינה]], צפון [[הודו]], [[אוסטרליה]] הדרומית, דרום [[צרפת]], [[צפון אפריקה]] ו[[ישראל]].
==גידול האפרסמון בישראל==
[[קובץ:PikiWiki Israel 2485 Agriculture in Israel מטע אפרסמונים בחורף.JPG|ממוזער|250px|[[מטע]] אפרסמונים ב[[שלכת]] ב[[חורף]]]]
עצי האפרסמון הראשונים הובאו ארצה בראשית המאה העשרים. אבל שנים רבות, עד לאחר [[הכרזת העצמאות|הקמת המדינה]], הוא היה מצוי רק בתחנות הניסיונות ובחלקות תצפית מעטות. פיתוח מוצלח של שיטות ההבחלהההבשלה, איפשר הגדלה והרחבה של הענף, בעיקר של הזן "טריומף". היום מגדלים בארץ את האפרסמון כפרי לייצוא. המטעים משתרעים על עשרות אלפי דונמים, והיצוא אף הוא גדל ומגיע היום לכמה עשרות אלפי טונות. מגדלי האפרסמון בארץ התמחו בגידול ומפיקים יבול גבוה לדונם. גם כמות הסוכר בפרי הישראלי גבוהה במיוחד (22 עד 25 אחוזים) דבר המהווה יתרון על פני פירות מארצות אחרות עם כמות סוכר קטנה יותר.
זני האפרסמון הלא עפיצים אינם מצויים במטעים, אבל מצויים הרבה בגינות פרטיות ובחצרות.