ז'אן פולאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
ז'אן פולאן נולד בשנת 1884 בעיר נים כבנו של ה[[פילוסוף]] ואספן האמנות פרדריק גיום פולאן, שעבד ב[[ספרייה]] העירונית.
בגיל 12 , בשנת 1896 עברה משפחתו לגור ב[[פריז]], בה פתחה אמו, ז'אן אנרייט לבית תרון (Thérond) פסניון שבו התארחו סטודנטיות זרות עשירות , במיוחד מפולין ורוסיה, שעשו לו היכרות עם החוגים ה[[ניהיליזם|ניהיליסטים]] וה[[אנרכיזם|אנרכיסטים]]. בפנסיון פגש פולאן את הסטודנטית ה[[יהודיה]] ל[[רפואה]] סלומאה (סאלה) פרוסק, (ילידת 1884) בת של תעשיין טקסטיל מ[[לודז']], איתה התחתן מאוחר יותר.
אחרי סיום לימודיו בתיכון [[התיכון לואי לה גראן]] בפריז למד פולאן ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת פריז. במסגרת לימודיו למד [[פסיכולוגיה]] אצל [[פייר ז'אנה]] וז'ורז' דיומא. כתב בכתבי עת לפילוסופיה כמו "La Revue philosophique de la France et de l'étranger" או ל[[מדעי החברה]] כמו "לה ספקטאטר" (''Le Spectateur'' - "הצופה"). פקד את החוגים ה[[אנארכיזם|אנרכיסטיםאנארכיסטים]] והתעניין ב[[קלישאה|קלישאות]] וב[[פתגם|פתגמים]].
בסוף שנת [[1907]] נסענאלץ לבטל את בחינת ההסמכה בהוראה ("אגרגציה") כדי לנסוע ל[[מדגסקר]], אז [[מושבה]] צרפתית, בה לימדנתבקש על ידי המושל ללמד בתיכון ב[[אנטננריבו|טננריב]] צרפתית, [[לטינית]] , [[מוסר]] ופילוסופיה ולפעמים [[התעמלות]]. בהזדמנות זאת ליקט טקסטים עממיים [[מלגשית|מלגשים]] מסוגת ה"היינטני".
אחרי ששהה באי 33 חדשים, בשובו לצרפת בשלהי שנת [[1910]] לימד פולאן את [[השפה המלגשית]] ב"בית הספר לשפות המזרח" (בימינו המכון הלאומי לשפות ולתרבויות המזרח) בפריז. בשנת [[1913]] פרסם בהוצאה לאור פול גטנר קובץ שירים מן ה[[פולקלור]] המלגשי שעוררו עיניין אצל סופרים צרפתים, ביניהם [[גיום אפולינר]].
 
עם פריצת [[מלחמת העולם הראשונה]] גויס פולאן לצבא - ב[[גדוד]] 9 של [[זואבים]], בו הגיע לדרגת [[סמל (דרגה)|סמל]]. נפצע בליל [[חג המולד]] [[1914]]. התנסות זו, שבמהלכה גילה בתוך עצמו [[פטריוטיזם|רגש פטריוטי]] שלא הכיר קודם, דחפה אותו להעלות על כתב את רשמיו שהיוו מאוחר יותר בסיס לקובץ סיפוריו הראשון - ''Le Guerrier appliqué'' - שזכה לשבחים מהפילוסוף [[אמיל שארטייה|אלן]] ומהסופר [[פול ואלרי]].