שבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 30:
 
ב[[מסורת (יהדות)|מסורת]] וב[[אגדה (יהדות)|אגדה]] מתוארת השבת כיום שבו נח כל היקום, אף החי הצומח והדומם. רעיון זה מופיע בהקשרים שונים: כך מסופר כבר בתורה כי בהיות עם ישראל במדבר, לא ירד ה[[מן]] בשבת וביום שישי קיבל העם 'לחם משנה' ליום השבת, תבשיל משובח אף יותר מזה שניתן בימות החול; הגמרא מספרת על פרה של יהודי צדיק שנמכרה לנוכרי, וסירבה לחרוש בשבת כדי להמשיך לשמרה; ב{{בבלי|סנהדרין|סה|ב|ללא=שם}} מסופר כי ישנו נהר מופלא, ששמו [[סמבטיון]], אשר שומר את השבת; ושלל דוגמאות נוספות מעין אלו, המתארות בעלי חיים, צמחים, ואף מחוזות, כמו ה[[גיהנום]], השובתים בשבת, ואחרים המתעוררים, מתהדרים ומתעלים, כעץ החיים וכלל הנשמות או רוח שכינה ועדנה הנושבת ביום זה מן [[העולם הבא]] אל עולמנו.{{הערה|1=ד"ר [[יום-טוב לוינסקי]], '''אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות''' (1975), כרך ב', עמ' 740-41}}
[[קובץ:David Roberts-IsraelitesLeavingEgypt 1828.jpg|ממוזער|[[יציאת מצרים]]. אחת ממטרות שמירת השבת היא זיכרון יציאת מצרים. איור מאת[[דייוויד רוברטס]], 1828.]]
 
== רעיונות מרכזיים ==
[[קובץ:Haywain left wing of the triptych WGA.jpg|160px|ממוזער|[[בריאת אדם וחוה]] לפני השבת הראשונה, ציור מתחילת המאה ה-16]]
השבת נתפסת כביטוי לאמונה ב[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]] ועל כן אמרו עליה חז"ל: {{ציטוטון|כל השומר את השבת כאילו מקיים את כל התורה כולה. וכל המחלל את השבת כאילו כפר בכל התורה כולה}} וכן, {{ציטוטון|שקולה שבת כנגד כל המצוות}}. בצד היותה המצווה הראשונה שניתנה לאדם ביום היבראו, למצוות זכירת יום השבת והבדלתו מימות החול כמה נימוקים עיקריים, המופיעים ברובם בנוסח ה[[קידוש]]:
:{{ציטוטון|קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים.|מתוך קידוש ליל שבת}} {{ציטוטון|וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.|{{תנ"ך|שמות|לא|טז}}, נאמר לפי כמה מנהגים בקידוש שבת בבוקר}}