המגזר השלישי – הבדלי גרסאות

לאחר שהשלטון הדמוקרטי התחזק באירופה, החלו לקום התאגדויות מודרניות. ההתאגדות נתפסה בתחילה כקשורה לאזרחות ולפעילות סוציו-פוליטית. ב[[ממלכה המאוחדת]], במאה התשע-עשרה, היה מושג ארגוני הצדקה קשור לדיון על האזרחות; צדקה הייתה עקרון חברתי ומרכיב חיוני בחברה דמוקרטית. מטרת הממשלה באנגליה הוויקטוריאנית היה לספק מסגרת של כללים והנחיות שיאפשרו לחברה לנהל את עצמה במידה רבה ככל האפשר. כתוצאה מכך, התאגדויות ופעילויות צדקה לא מומנו על ידי הממשלה אלא נוהלו ברמה גבוהה של אוטונומיה; במקביל נוצרו קשרי שיתוף פעולה עם הרשויות האחראיות{{הערה|{{צ-ספר|שם=The third sector in Europe|קישור=http://www.untag-smd.ac.id/files/Perpustakaan_Digital_2/NON%20PROFIT%20ORGANIZATION%20The%20Third%20Sector%20in%20Europe.pdf#page=24|מו"ל=Edward Elgar|שנת הוצאה=2004|מקום הוצאה=Cheltenham, UK|oclc=55629990|מחבר=|עריכה=Adalbert Evers Jean-Louis Laville|פרק=Defining the third sector in Europe}}}}.

 

 

אנהייר וסלמון, טוענים כי למגזר הראשון יש השפעה מכרעת על המגזר השלישי מקומו ופעולתו ומשקלו של המגזר השלישי במדינה מבחינה כלכלית. הם מזהים ארבעה סוגי התערבויות מרכזיים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ורדה שיפר, יצחק ברקוביץ, שחר בר–יהודה, גרניט אלמוג–ברקת|שם=מעורבותם של ארגוני המגזר השלישי במערכת החינוך: ניר מדיניות|כתב עת=|שנת הוצאה=2010|קישור=https://www.vanleer.org.il/sites/files/product-pdf/73-sFileRedir.pdf}}}}{{הערה|{{צ-ספר|שם=The nonprofit sector : a research handbook|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/191736752|מו"ל=Yale University Press|שנת הוצאה=2006|מקום הוצאה=New Haven|oclc=191736752|מהדורה=2nd ed|מחבר=|פרק=The nonprofit sector in comparative perspective|ISBN=978-0300109030|עריכה=Richard Steinberg, Walter W. Powell}}}}: