מזוזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 124:
 
==בדיקת מזוזה==
לפני קביעת המזוזה בפתח הבית, על בעל הבית למסור אותה למגיה מומחה, שיבדוק שהיא נכתבה בצורה כשרה. לאחר שנבדקה ונמצאה כשרה, היא מוחזקת ככשרה כל זמן שלא ארע לה דבר העלול לפגוע בכשרותה כמו סערת גשמים או שמש קופחת. אמנם בשל מיקומה של המזוזה בחלק החיצון של הפתח, פעמים רבות המזוזה חשופה לפגעי [[מזג האוויר]] (בנוסף ל[[פחת|בלאי]] טבעי), העשויים לגרום למחיקת או לדהיית חלקי אותיות ולפסילת המזוזה.<ref>בשל דרישת 'כסדרן', כמעט ולא ניתן לתקן מזוזה שנפסלה, בניגוד לספר תורה.</ref>
בשל מיקומה של המזוזה בחלק החיצון של פתח, חשופה המזוזה לפגעי [[מזג האוויר]] (ובנוסף - ל[[פחת|בלאי]] טבעי), העשויים לגרום למחיקת חלקי אותיות ולפסילת המזוזה (בשל דרישת 'כסדרן', כמעט ולא ניתן לתקן מזוזה שנפסלה, בניגוד לספר תורה). בדיקת המזוזה נעשית לרוב על ידי מגיה, ומטרתה להבחין אם ישנם אותיות שנפסלו מסיבות שונות. די במחיקת חלק מסוים מאות אחת באופן שיוצר ניתוק באות, או בשינוי צורה (עקב מריחה של הדיו) כך שאות נדמית לאות אחרת, כדי לפסול את המזוזה מכשרותה. על פי התלמוד בבלי{{הערה|{{בבלי|יומא|יא|א}}}} יש לבדוק מזוזה של אדם פרטי פעמיים ב־7 שנים, ומזוזה של ציבור פעמיים ב־50 שנה. לדעת הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] מזוזות שהן אטומות לגמרי ואין סיבה לחשוש שניזוקו, אינן צריכות בדיקה{{מקור}}.
 
בדיקת זו אינה צריכה להיעשות על ידי אדם מומחה, אלא כל אדם יכול להוריד אותה ממזוזת הבית, להתבונן ולבדוק אם ניזוקה בדרך כלשהי, ובמידה ולא נפגעה - להשיבה למקומה.<ref>שו"ת [[החתם סופר|חתם סופר]] חלק ב' סימן רפ"ג.</ref>
 
על פי התלמוד הבבלי{{הערה|{{בבלי|יומא|יא|א}}}} יש לבדוק מזוזה של אדם פרטי פעמיים ב־7 שנים, ומזוזה של ציבור פעמיים ב־50 שנה. לדעת הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] מזוזות שהן אטומות לגמרי ואין סיבה לחשוש שניזוקו, אינן צריכות בדיקה.<ref>הליכות שלמה חלק א', פרק ד' סעיף קטן נ"ב.</ref>
 
==ביהדות הקראית==