חברת הזנק – הבדלי גרסאות

כיוון שההון ההתחלתי מגויס לפני שהחברה רווחית, ה[[השקעה]] בחברת הזנק נחשבת להשקעה בסיכון גבוה. רוב חברות ההזנק נסגרות ללא הגעה למימוש רווחים. מהנותרות, חלק מגיעות להצלחה עסקית סבירה או טובה, וחלקן מגיעות להצלחה פיננסית עצומה ומצליחות לענות על הציפיות הרבות אותם שואפים המייסדים והמשקיעים לקיים. מבחינת קרנות הסיכון נקרא מודל זה "[[מודל ההום ראן]]", שבו רק אחת מבין מספר החברות ב[[פורטפוליו]] של הקרן תצליח לייצר רווח מספיק גדול, על מנת לכסות על ההפסדים בהשקעות שלא זכו למימוש רווחים ([[אקזיט (עסקים)|אקזיט]]).

 

ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] קמו מספר רב של חברות הזנק בתחום ה[[היי טק]] ברחבי העולם, שעסקו בעיקר במיזמים הקשורים ב[[אינטרנט]]. רבים מהיזמים, ובכללם ישראלים רבים, הצליחו לנצל את הגאות בבורסת ה[[נאסדאק]] ב[[ארצות הברית]] ולהנפיק את החברות האלו במחירים גבוהים, בלא שהציגו [[מודל עסקי]] מוכח ובלא שרשמו רווחים ואפילו הכנסות משמעותיות. דוגמה טובה לחברה כזו היא חברת [[מיראביליס]] עם תוכנת המסרים המידיים [[ICQ]] שנמכרה לענקית התוכנה [[AOL]] ב-407 מיליון דולר.