חומה ומגדל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←רשימת היישובים: הסרת קישור שבור |
←מאפיינים: הסרת קישור שבור |
||
שורה 8:
היישובים הוקמו במהירות (לרוב במהלך יום אחד) כשחומרי הגלם הוכנו מראש. בליל ההקמה הוקם [[מגדל]] וסביבו [[גדר]] כבסיס ליישוב עתידי - ומכאן מקור השם. היישובים הוקמו כמעט ללא הפרעות מצד הערבים ועד מאי [[1938 בארץ ישראל|1939]] גם באישור שלטונות [[המנדט הבריטי]]. לאחר שהבריטים נמנעו החל ממאי [[1939]] מלתת אישורים, הוקמו היישובים גם ללא הסכמתם. רוב היישובים הוקמו באזורי ספר כדי להשתלט על כמה שיותר שטחים. אזורים שהיו מנותקים זה מזה חוברו, והושגו מטרות מדיניות וביטחוניות שתרמו לאחר מכן לקביעת [[גבול]]ות [[מדינת ישראל]] במסגרת [[תוכנית החלוקה]]. סיפורו של [[גינוסר]] הוא ייחודי בכך שמטרת הקמת החומה והמגדל הייתה לפחות באופן חלקי, קביעת עובדה מוגמרת בפני אגודת [[פיק"א]], בעלת הקרקע, ולא רק לצורך הגנה מפני ערבים{{הערה|{{דבר|דויד שליו|אנשי החומות - 25 שנה ליישובי חומה ומגדל בעמק הירדן|1962/05/30|00900}}}}.
ישנה מחלוקת לגבי זהות היישוב הראשון של חומה ומגדל. למרות שמקובל למנות את [[כפר חיטים]] כיישוב "חומה ומגדל" הראשון, ישנם מקורות המציינים את [[ניר דוד]] כראשון{{הערה|[http://www.nir-david.org.il/nir-david_tel-amal2.html אתר ניר דוד]}}. טענה זו נסמכת כנראה על כך שכפר חיטים לא היה יישוב חומה ומגדל קלאסי, שכן מקימיו לא הקימו אותו בפועל אלא עלו ל[[מבצר]] שכבר היה קיים במקום
מחלוקת נוספת היא לגבי היישוב האחרון ברשימה. יש המציינים את [[עמיר]] ([[29 באוקטובר]] 1939) כאחרון ברשימה{{הערה|'''[[כל מקום ואתר]]''' מדריך שלם להכרת הארץ, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא]] 1980 עמ' 377}}. יש המציינים את תחילת [[מלחמת העולם השנייה]], [[1 בספטמבר]] 1939, כסיום תקופת חומה ומגדל{{הערה|[[יהודה זיו]], "[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/273009.html חוות שנלר]", '''טבע וארץ''', ניסן אייר תשמ"ה, מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?"), באתר [http://www.snunit.k12.il סנונית]}}, ויש הכוללים ברשימה גם את [[כפר ורבורג]] שנוסד ביום [[31 באוקטובר]] 1939, החורג משני הכללים לעיל.
| |||