קתרין מאראגון – הבדלי גרסאות

קתרין הייתה בתם של [[איזבלה הראשונה מקסטיליה]] ו[[פרננדו השני מאראגון|פרננדו השני]] מלך [[אראגון]], הזוגהמלכים המלכותי"הקתוליים" שאיחד אתשאיחדו ממלכותיהם ליצירת [[ספרד]] האחת הגדולה, שלחששלחו את [[כריסטופר קולומבוס]] למצואלחפש נתיב חדש למזרח אסיה ו[[גירוש ספרד|גירשוהיגלו את יהודיהיהודים ב[[גירוש ספרד]]. מיום לידתה נשאה בתואר [[אינפנטה]]. נישואיה היולנסיך הסדרהכתר האנגלי נעשו כהסדר פוליטי בין [[ממלכת אנגליה]] ל[[ספרד]]. כבר בהיותה בת שנתיים החל [[הנרי השביעי, מלך אנגליה|הנרי השביעי]] לנהלבמגעים מגעיםבמטרה לגבי נישואיהלהשיאה לבנו הבכור, יורש העצר - [[ארתור, נסיך ויילס]]. ב-[[14 בנובמבר]] [[1501]] נישאה קתרין לארתור, כאשרכשמתלווה היאאליה מלווה אל הל[[קתדרלה]] על ידיהנרי, אחיו הצעיר, הנרישל ארתור.

קתרין וארתור התיישבועברו לאחרעם נישואיהם בל[[טירת לדלו]] (Ludlow). ארתור היה צעיר פוחז כבן חמש עשרה, חולני. לטענתהקתרין של קתריןטענה [[מימוש נישואים|הנישואיםשהנישואין "לא מומשו"]] מעולם (- כלומר, הם מעולם לא קיימו [[יחסי מין]]), למרותחרף טענותיו שלדברי ארתור הצעיר בבוקר שלאחרלמחרת ליל כלולותיו, כי "אמש ביקרתי בספרד". אירועי הלילה ההואאותו יהפכולילה לבעלייקבלו משמעות אדירה בשנים שלאחרשאחר מכןכך.

תנאי [[מזג אוויר|מזג האוויר]] הלחלח והקורוקר ששררששררו באזור לא היטיבו עם ארתור, ובאפריל [[1502]] הוא נפטר, והותירוקתרין את קתריןנותרה אלמנה צעירה בגילבת 16. כמעט מיד לאחר מותו של ארתור, הוצע כי קתרין תינשא לגיסה הנסיך הנרי, שעםשהפך מותבמות אחיו הפך ל[[יורש עצר|יורש העצר]] וקיבלבקבלו את התואר [[נסיך ויילס]]. חוזה הנישואים נחתם ביוני [[1503]] ותוך שנה הגיע גם ואישוראישור ה[[אפיפיור]] לנישואים (היותכיון שבני הזוג היו גיסים, ועל פי הנורמה הקתולית אין- אחבניגוד נושאליהדות לאשה- אתאינה אלמנתמעודדת אחיו)נישואי הגיעאח בשנתלאלמנת 1504אחיו). חרף כל ההכנות הנרי השביעי לא מיהר להשיא את בנו הנרי לקתרין, ונטען כי הוא קיווהציפה ששידוךלשידוך אטרקטיבי יותר יגיע לבנו.

עם מותו שלבמות הנרי השביעי ועלייתו לכס המלוכה של בנו, הנרי השמיני, הוא מיהר להינשא לבחירת לבו. בשלב זה כבר היו קתרין והנרי מאוהבים, וניתן לומר בבטחה כי היוהיה אלוזה נישואיםקשר מתוך אהבה ולא מתוך שיקוליםמשיקולים פוליטיים גרידא. הנישואים נערכו ביוני [[1509]] ולאחר מכן שניהםושניהם הוכתרו כמלך ומלכת אנגליה. מידע רב אודות פעילותה בחצר ויחסיה עם המלך הועבר בדיווחיו של [[שגריר]] [[האימפריה הרומית הקדושה]], [[אסטאס שאפווי]].

בינואר [[1510]] ילדה קתרין ילד מת, אךוכעבור ב-[[1 בינואר]] [[1511]]שנה ילדה בן בריא. הולדת בנם נחגגה בעריכת תחרויותבתחרויות [[אביר]]ים, אך לצערם שללצער ההורים התינוק שרד בקושי חודשיים לפני שנפטרונפטר. בן שלישי נולד בנובמבר [[1513]] ומת מיד לאחר לידתו, ורביעי נולד מת בדצמבר [[1514]].

בנובמבר [[1516]] ילדה קתרין בת שנקראהבשם מרי, שאמנם הייתה חולנית אך שרדה את ה[[חורף]], וגדלה להיות [[מרי הראשונה מלכת אנגליה]]. קתרין עברה עוד שתי [[הפלה טבעית|הפלות]] ב-[[1517]]. [[הריון|הריונה]] האחרון ב-[[1518]] הסתיים בהולדת בת מתה.

ב-[[1513]], כאשר עזבכשעזב הנרי למסע לחימה ב[[צרפת]], הוא הותירהפקיד את קתריןהצבא כמפקדתבידי עלקתרין, הצבאותחת ובפיקודהפיקודה הנחיל הצבא האנגלי מפלה כואבתקשה ל[[סקוטלנד|סקוטים]] ב[[קרב פלודן]].

על שלטונו של הנרי השמיני העיבההעיב העובדההיעדרו כי אין לושל יורש זכר. הנרי, אשר גדל על רקע מלחמות הירושהירושה הארוכותארוכות שבסופן הוכתר אביו למלך, רצהוחפץ כי יהיה לו יורשביורש ברור ולגיטימי, שאישלא אפשרניתן יהיה לערער על זכותו למלוכה. זיקתן של נשים לכס המלכות באותה תקופה הייתה חלשה יותר. המלכה קתרין, הזדקנה לאחר שנות נישואים ארוכות, הזדקנה ולא נתפסה כמי שתוכל ללדת אתיורש היורש הזכרזכר.

בשנת ב-[[1525]] התאהב הנרי ב[[אן בוליין]], אחותה שלאחות פילגשו לשעבר [[מרי בוליין|מרי]]., שנהושנה לאחראחרי מכןכן הפסיקו הנרי וקתרין לחיות כבעל ואישה. אן בוליין הצליחה, בגיבוי משפחתה הצליחו, לשכנע את הנרי לבטל את נישואיו לקתרין ולשאת אותה על פניה, כדי שתוכל ללדת לו בן יורש חוקי. הקרדינל [[תומאס וולזי]], שהיה שר בכיר בחצרו של הנרי, ניסה לדחות את ההחלטה עלהחלטת הגירושים מקתרין שהייתה כבר בשנות הארבעים לחייה, אך לא הצליח בכך.

הנרי ביקש מן המה[[אפיפיור]] [[קלמנס השביעי]] כי יבטלשיבטל את נישואיו, בטענה כי אסור היה עליו לשאת את קתרין מלכתחילה משום שהייתהמהיותה נשואה לאחיו. האפיפיור, שהיההיה נתוןאז לשליטתתחת השפעת בית הבסבורג, שכבשששלט אתעל כל [[איטליה]], לאולא הסכים לבטל את הנישואים שלנישואי הנרי וקתריןלקתרין, שהייתה דודתו{{הערה|1=קתרין הייתה אחותה של אמו של קרל, חואנה }} של הקיסר [[קרל החמישי]] ל[[בית הבסבורג]]. בזכות השכלתו המשפטית ניהל שגריר האימפריה הרומית הקדושה, [[אסטאס שאפווי]], בהצלחה את ההגנה של קתרין.

הנרי לא ויתר ופתח במאמציבמאמצים שכנועלשכנע את האפיפיור וממסדו. נושא זההנושא זכה לכינוי "עניינו הגדול של המלך" (The King's Great Matter). התעקשותה של קתרין כי נישואיה לארתור, - אחיו של הנרי, - לא מומשו, ושליטתו של אחיינה, באפיפיור, הביאו לידי כך שכל מאמציו של הנרי לשכנע את האפיפיור לא נשאועלו פריבתוהו.

הנרי לא ויתר, ובשורה שלובסדרת צעדים היסטוריים ניתק את הכנסייה האנגלית ממן [[הכנסייה הקתולית]] בכלל, והשפעתומכפיפות האפיפיורלאפיפיור בפרט. הוא ייסד את [[הכנסייה האנגליקנית]], שראשיה נשבעוחויבו להישבע אמונים לואליו בלבד. דבר, זהמה איפשרשאיפשר להנרי להכריז כי נישואיו לקתרין אינם תקפים ומעולם לא היו תקפים.

מרי, בתה של קתרין, נלקחתנלקחה מרשותה ב-[[1531]]. לאחרעם ביטול נישואיהם, קתרין איבדה את תוארה כמלכת אנגליה והייתה רשאיתוהורשתה להיקרא הנסיכה האלמנה מוויילס. קתרין נהנתה מפופולריות עצומה בקרב הציבור האנגלי ומסיבה זו הועברה בכלכל מספרכמה חודשים למקום מגורים אחר, מפחדמחשש שללהתקוממות התקוממותשל בשמהחסידיה. לשמחתה האפיפיור הכריז שוב על נישואיה כחוקיים בשנת ב-[[1534]]; והיאהיא עמדהעצמה התמידה בסירובה שלא להכיר בחוק הירושה שהכריז על בתה מרי כ[[ילד מחוץ לנישואים|ממזרה]], ועל [[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה|אליזבת]], בתה של אן בוליין, כיורשת העצר החדשה של הנרי השמיני.

קתרין הייתה איתנה בדעתה ובצדקת דרכה עד ליומה האחרון, ובני ביתה המשיכו לקרוא לה בתואר "הוד מלכותך" עד יום מותה. היא נפטרה מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]] (כך עולה מדיווחו של הקברן) בינואר [[1536]].