רב האי גאון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ההלשנה: - זקנתו. |
מ הסבת תבנית:רב לתבנית:אישיות רבנית. ראו שיחת תבנית:אישיות רבנית (תג) |
||
שורה 1:
{{אישיות רבנית
| שם = רב האי גאון
| שם בשפת המקור =
| תמונה =
| כיתוב =
| כינוי =
| תאריך לידה
| מקום לידה =
| תאריך פטירה
| מקום פטירה =
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
|תאריך לידה=[[939]]▼
| מדינה =
|תאריך פטירה=[[1038]]▼
|מקום פעילות=[[בבל]]▼
|השתייכות=[[גאונים]]▼
▲| מקום פעילות = [[בבל]]
|תחומי עיסוק=[[מקרא]], [[תלמוד]], [[הלכה]], [[אגדה (יהדות)|אגדה]], [[קבלה]], [[תפילה]], [[פילוסופיה]], [[דקדוק עברי]] ועוד▼
| תקופת פעילות =
|תפקידים נוספים=גאון [[ישיבת פומבדיתא]]▼
▲| השתייכות = [[גאונים]]
|רבותיו=אביו, [[רב שרירא גאון]]▼
▲| תחומי עיסוק = [[מקרא]], [[תלמוד]], [[הלכה]], [[אגדה (יהדות)|אגדה]], [[קבלה]], [[תפילה]], [[פילוסופיה]], [[דקדוק עברי]] ועוד
|תלמידיו=רב [[יעקב בן נסים]] ובנו רב [[ניסים בן יעקב]] (ועל ידו רבי שמואל הנגיד בספרד), רבי [[חננאל בן חושיאל]]{{דרוש מקור}}, ר' אלחנן בן שמריה, ר' בהלול בן יוסף, ר' אברהם בן יצחק ן' אוראי, ר' אברהם בן משה ן' גאמע, ר' יוסף בן ברכיה מקירואן, ר' יוסף בן עמרם מסנלמאסה, ר' מצליח דיין מסיציליה, ר' משה בן יצחק מערבי, ר' משולם בן קלונימוס מלוקא, ר' שמואל בן אברהם תאהרתי ועוד רבים מירושלים, מצרים, בצרה, קסטנטינא, קאבס ועוד.▼
▲| תפקידים נוספים = גאון [[ישיבת פומבדיתא]]
|בני דורו=▼
▲| רבותיו = אביו, [[רב שרירא גאון]]
|חיבוריו=פירוש ל[[תנ"ך]], פירוש ל[[משנה|משניות]] [[סדר טהרות]], פירוש ל[[תלמוד]] (אין בידנו את הפירוש לכל הש"ס), "משפטי שבועות" או "שערי שבועות" (תורגם מערבית בשני השמות האלו), "ספר המקח והממכר", "ספר המשכון" (נספח לקודם), "ספר הפיקדון", ספר בדיני המצרנות, "ספר משפט התנאים", "ספר משפטי הלוואות", "ספר מוסר הדיינים", ספר באיסור והיתר, הלכות תפילין, הלכות [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]], "ספר הקמיצה" (ב[[קבלה]]), סידור תפילות, "ספר המאסף" (על צירופים אפשריים מאותיות השורשים), ספר ב[[ניקוד]] [[לשון הקודש]], [[פיוט]]ים ו[[שירה|שירים]]▼
▲| תלמידיו = רב [[יעקב בן נסים]] ובנו רב [[ניסים בן יעקב]] (ועל ידו רבי שמואל הנגיד בספרד), רבי [[חננאל בן חושיאל]]{{דרוש מקור}}, ר' אלחנן בן שמריה, ר' בהלול בן יוסף, ר' אברהם בן יצחק ן' אוראי, ר' אברהם בן משה ן' גאמע, ר' יוסף בן ברכיה מקירואן, ר' יוסף בן עמרם מסנלמאסה, ר' מצליח דיין מסיציליה, ר' משה בן יצחק מערבי, ר' משולם בן קלונימוס מלוקא, ר' שמואל בן אברהם תאהרתי ועוד רבים מירושלים, מצרים, בצרה, קסטנטינא, קאבס ועוד.
▲| בני דורו =
▲| חיבוריו = פירוש ל[[תנ"ך]], פירוש ל[[משנה|משניות]] [[סדר טהרות]], פירוש ל[[תלמוד]] (אין בידנו את הפירוש לכל הש"ס), "משפטי שבועות" או "שערי שבועות" (תורגם מערבית בשני השמות האלו), "ספר המקח והממכר", "ספר המשכון" (נספח לקודם), "ספר הפיקדון", ספר בדיני המצרנות, "ספר משפט התנאים", "ספר משפטי הלוואות", "ספר מוסר הדיינים", ספר באיסור והיתר, הלכות תפילין, הלכות [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]], "ספר הקמיצה" (ב[[קבלה]]), סידור תפילות, "ספר המאסף" (על צירופים אפשריים מאותיות השורשים), ספר ב[[ניקוד]] [[לשון הקודש]], [[פיוט]]ים ו[[שירה|שירים]]
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}
'''רב האי גאון'''{{הערה|הקריאה הנפוצה היא "הַאי", אך הכתיב הרווח בספרות [[הגאונים]] הוא "האיי", ואפשר שהוא מלמד על קריאה כגון האיֵי, ב[[צירה]], וכך נראה גם משירו של רבי [[שמואל הנגיד]] (הובא על ידי הרב [[שמחה אסף]], "תקופת הגאונים וספרותה", עמ' יז), בן דורו של רב האיי גאון, שחרז את שמו עם שמו של האמורא [[אביי]] "ולו עתה היה/ בארץ אביי/ אזי במקום האיי".}} ([[939]], [[ד'תרצ"ט]] – [[1038]], [[ד'תשצ"ח]]) אחרון [[גאונים|גאוני]] [[בבל]], ראש [[ישיבת פומבדיתא]]. בנו של [[רב שרירא גאון]]. ענה אלפי תשובות על שאלות שנשלחו אליו על ידי [[יהודים]] ברחבי [[אסיה]], [[אירופה]] ו[[צפון אפריקה]], בכל תחומי ה[[יהדות]].
| |||