Aufheben – הבדלי גרסאות

ב[[גרמנית]], ל[[פועל (בלשנות)|פועל]] '''Aufheben''' ול[[שם עצם|שם העצם]] '''Aufhebung''' שלוש משמעויות שונות ואף סותרות: שלילה, שימור והעלאה. כבכל [[שפה]], גם בגרמנית משמעותה של המילה, מתוך שלוש משמעויות אלה, נקבעת לפי ההקשר, אך ה[[פילוסוף]] ה[[גרמנים|גרמני]] [[גאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]] השתמש במילה להבעת השילוב של שלוש המשמעויות, את ה[[אונטולוגיה]] ה[[דיאלקטיקה|דיאלקטית]] של תהליכי [[התפתחות]], בהתאם לשיטתו הפילוסופית, או כפי שהוא כינה זאת - "[[לוגיקה]]". בהערה המשתרעת על עמוד וחצי בספרו "מדע הלוגיקה", הוא מציג את המשמעות שהוא מייחס למילה.

 

כל מאמץ אנושי, טען הגל, לא רק נבנה על בסיס מה שקדם לו, אלא גם מגיב לו ומבקר אותו. טעות נפוצה היא לחלק את ה[[דיאלקטיקה]] של הגל לשלוש תנועות הקרויות "'''תזה'''", "'''אנטיתזה'''" ו"'''סינתזה'''". הגל עצמו לא השתמש בחלוקה זו בדרך כלל, אף כי היא פותחה מוקדם יותר על ידי [[יוהאן גוטליב פיכטה|פיכטה]] (שהשפיע על הגל רבות) בתארו את היחס השורר בין הפרט לבין העולם.

אצל הגל לא מתקיים שילוש סכמטי מעין זה, אין אנטיתזה חיצונית לתזה שמייצרת סינתזה, לשם המחשה על בסיס האנלוגיה של התינוק והילד שהוצגה לעיל: הילד אינו אנטיתזה של התינוק, אלא הוא תולדה של התהליכים והכוחות שפעלו בתינוק. תינוק צורך חלב כדי לשמר את עצמו, אך באופן סטיכי, החלב מפתח את מערכת העיכול שלו למערכת שמסוגלת לצרוך מאכלים מורכבים יותר ומאפשר לו לגדול ולהפוך לילד. הפוטנציאל להיות ילד כבר היה קיים בו, הוא איננו [[טרנסצנדנטי]] לתינוק, אלא [[אימננטי]].

 

==תרגום המושג==