יצחק מרדכי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קריירה פוליטית: @מועדון המרכאות המיותרות
מ בוט החלפות: \1, \1–\2
שורה 121:
ביולי [[1962]] [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]], התנדב ל[[שייטת 13|קומנדו הימי]]. הוא נאלץ לפרוש מן המסלול כעבור זמן קצר ועבר ל[[חיל ההנדסה]], שם עבר הכשרה כ[[לוחם]], ולאחר מכן יצא לקורס [[מפקד כיתה|מפקדי כיתות]] ול[[קורס קצינים]] אותם סיים בהצטיינות. כמצטיין מימש מרדכי את האפשרות לבחור באיזו יחידה ישרת וביקש להתנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]{{הערה|[[דב גולדשטיין]], '''יצחק מרדכי: "אסור לקבל מהמדינה, צריך רק לתת"''', ראיון השבוע עם [[סא"ל]] יצחק מרדכי שקיבל אתמול את [[עיטור העוז]], [[מעריב]], 12 בספטמבר 1975}}. הוא עבר לחטיבה כקצין חבלה, היה ל[[מפקד מחלקה]] בפלוגת ההנדסה החטיבתית{{הערה|1=[http://www.jeepolog.com/forums/content.php?r=1855 מעלה עוזי מהצנחנים - סגירת מעגל], באתר "ג'יפולוג".}} ולימים טען כי הושפע עמוקות ממפקד החטיבה באותם ימים, [[רפאל איתן]]{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "הייתה ב[[גדוד 890|גדוד]] הזה רוח מיוחדת. [[רפאל איתן|רפול]] השפיע עליי הכי הרבה. הוא היה הכי מבצעי שראיתי בחיי וגידל דור של מפקדי צנחנים נועזים, שמבצעים כל משימה, עומדים על קוצו של יוד, ערכיים, עושים הכל בסטנדרט יוצא דופן".}}. ב[[מלחמת ששת הימים]] היה מפקד [[פלחה"ן צנחנים]] והוביל אותה בלחימה ב[[פתחת רפיח]]{{הערה|1={{קישור שבור|4 בפברואר 2018}}[http://glz.co.il/newsArticle.aspx?newsid=6224 אני נשבע לך], [[אביגדור קהלני]] מראיין מפקדים שלחמו במלחמת ששת הימים במלאת 40 שנה למלחמה, [[גלי צה"ל]].}}{{הערה|1=אלכס פישמן, "'''לא גנרל מת. מת בן-אדם'''", [[מעריב]] מוסף שבת, 14.01.1994, עמודים 5-7.}}. לאחר המלחמה, היה מרדכי ל[[מפקד פלוגה]] בגדוד 890{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "כש[[רפאל איתן|הוא]] החליט למנות אותי למפקד פלוגה בגדוד, הוא צייר לי בעט את דרגת ה[[סגן]] על הכותפת".}}. אחד הסמלים בפלוגתו, [[שאול מופז]], אשר שימש אז כמפקד כיתה, פיקד על [[מארב]] ב[[בקעת הירדן]]. הכוח נתקל בחולית מחבלים ומופז, שפיצל את הכוח שבפיקודו לכוח שיאגף ויסתער על המחבלים, ולכוח שיחפה (המהלך כונה מאז [[מארב מופז]]), הצליח להרוג את המחבלים (ארבעה במספר). אופן ניהול ההתקלות הרשימה את מפקד הפלוגה, ואת המג"ד, [[דן שומרון]], והם הפעילו את השפעתם על מנת שיתקבל לקורס הקצינים אף על פי שהלה לא עבר את מבחני הכניסה{{הערה|1=[[עפר שלח]] ו[[רביב דרוקר]], '''"בומרנג"''', [[הוצאת כתר]], [[2005]], עמוד 44}}.
 
באוגוסט [[1969]], במהלך [[מלחמת ההתשה]], פיקד כסגן מפקד גדוד 890 בדרגת סרן על כוח צנחנים שהשתתף במבצע "[[מבצעי בוסתן|בוסתן 39]]", פשיטת קומנדו בעומק [[מצרים]] בה הותקף בסיס מצרי באש [[מרגמה|מרגמות]]{{הערה|1=שי טל, [http://www.iaf.org.il/2106-28086-HE/IAF.aspx בוסתן מצרי], [[בטאון חיל האוויר]], אוגוסט 2008}}. ב-15 במרץ [[1970]] פיקד מרדכי על כוח בן שלושה עשר צנחנים מגדוד 890 במבצע "מלכה 30", פשיטה לעומק [[סוריה]], שבה תקפו הצנחנים במרגמות בסיס צבאי צפונית-מזרחית ל[[דמשק]]{{הערה|1={{מבט מל"מ|תא"ל (מיל') ד"ר [[דני אשר]]|בסיס המרגמה נשאר בשטח|94841796|21|45, יוני 2006}}}}. בהמשך שימש כמפקד [[בא"ח צנחנים]] בין השנים [[1971]] - [[1972]]. בשנת 1972 פיקד על כוח שריון וצנחנים במהלך [[מבצע קלחת 4 מורחבת]] ב[[לבנון]]{{הערה|1={{קישור שבור|4 בפברואר 2018}}[http://www.yadlashiryon.com/Info/hi_show.aspx?id=51147&t=3 מבצע קלחת 4], אתר יד לשריון}}. לאחר מכן מונה ל[[מג"ד|מפקד]] [[גדוד 890]] בין השנים [[1972]] - [[1974]]{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011}}. בין היתר פיקד על כוח מלוחמי הגדוד ב[[מבצע ברדס 54–55|מבצע ברדס 54-55]]{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "בפשיטה על בסיס קומנדו ימי בטריפולי הרגנו עשרים ושלושה מחבלים והבאנו כשבוי את מאמן הקומנדו הטורקי שלהם".}} ושבה באופן אישי את השבוי היחיד שנתפס בפעולה, מדריך [[קומנדו]] [[טורקיה|טורקי]]{{הערה|1=[[אילן כפיר]], "'''האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו''''", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), [[1982]], כרך רביעי – "[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]", עמוד 140}}. מרדכי הלם בראשו עם קת ה[[AK-47|רובה]] שלו והימם אותו{{הערה|1=[[יוסף ארגמן]], '''זה היה סודי ביותר''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור|משרד הביטחון]], אפריל [[1998]], עמוד 353}}. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] לחם מרדכי בראש הגדוד שבפיקודו ב[[קרב החווה הסינית]]{{הערה|1=[[ד"ר]] [[עמירם אזוב]], '''[[צליחה (ספר)|צליחה]]''', [[הוצאת דביר]], [[2011]], עמוד 224.}}. על לחימתו בקרב זה, וכן על כך ששיקם את גדודו והמשיך להובילו בלחימה{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|לאן נעלמו תיקי הצל"שים|1.1140796|28 בספטמבר 2006}}}}, הוענק לו [[עיטור העוז]]{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|"הפלשתינאים מתנגדים לגדר כי היא עוצרת את זכות השיבה הזוחלת"|1.915207|4 באוקטובר 2003}}, האלוף [[גיורא איילנד]]: "הוא קיבל את הצל"ש שלו גם על התאוששות הגדוד, לא רק על הקרב עצמו".}}. בסיום תפקידו מונה לסגן מפקד [[חטיבת הצנחנים]].
 
בשנת [[1976]] הועלה לדרגת [[אל"ם]] ומונה למפקד [[חטיבת הבקעה]], ושימש בתפקיד במשך כחודשיים. בהמשך מונה למפקד [[חטיבת ביסלמ"ח]] בין השנים [[1976]] - [[1978]], ושימש בתפקיד בין היתר ב[[מבצע ליטני]]. הכוח בפיקודו כבש את הכפר [[מארון א-ראס]] ואת העיירה [[בינת ג'בייל]] והרג כחמישים מחבלים{{הערה|1=[http://www.zanhanim.org.il/Info/hi_show.aspx?id=32252 הכוחות שלקחו חלק במבצע], מבצע ליטני באתר חטיבת הצנחנים.}}. לאחר מכן שימש כראש [[מחלקת מבצעים]] ב[[אמ"ץ]]. לאחר מכן עבר הסבה ל[[חיל השריון]]. בשנת [[1981]] הועלה לדרגת [[תא"ל]] ומונה למפקד [[עוצבת הגליל]], ושימש בתפקיד עד שנת [[1983]], בין היתר במהלך [[מלחמת לבנון הראשונה]], בה כוחותיו כבשו את הערים [[צור (לבנון)|צור]] ו[[צידון]], ואת מחנות הפליטים ראשדיה ו[[עין אל חילווה]], והשתתפו בלחימה ובמצור על [[ביירות]]{{הערה|{{מערכות|יצחק מרדכי|אוגדת הגליל במלחמת של"ג|9/112219|413, יולי 2007}}.}}.
ב-15 בספטמבר 1982, יום לפני כניסת [[הפלנגות הנוצריות]] למחנות הפליטים סברה ו[[מחנה הפליטים שתילה|שתילה]], הוצע למרדכי מטעם הרמטכ"ל לשתף כוח של הפלנגות גם בצפון ביירות, אולם מרדכי דחה את ההצעה בטענה שאינו רוצה לקבל אחריות על יחידה שאינה כפופה לו, וזאת על אף שנמצא במחסור בכוחות. למחרת בבוקר, דחה שוב פנייה דומה מקצין הקישור הנוצרי שהיה מסופח למפקדתו, ואף הורה להציב מחסומים למניעת מעבר אנשי הפלנגות לתוך מערב ביירות והורה למפקדי הפלנגות לנצור אש בעמדותיהם לאורך הקו העירוני. [[ועדת כהן]], שחקרה את אירועי [[טבח סברה ושתילה]], לא גבתה עדויות ממרדכי או עוזריו{{הערה|[[אהוד יערי]], [[זאב שיף]], '''מלחמת שולל''', עמ' 323.}}.
 
בשנת [[1983]] מונה ל[[קצין חי"ר וצנחנים ראשי]], ושימש בתפקיד עד שנת [[1985]], הוא עסק בין היתר בהקמת שתי חטיבות חי"ר סדירות בצה"ל - [[חטיבת גבעתי]] ו[[חטיבת הנח"ל]], במקביל לתפקידו שימש כמפקד המפקדה למבצעים מיוחדים. הוא פיקד על פעולת החילוץ ב[[פרשת קו 300]], אותה ביצעה [[סיירת מטכ"ל]], ואף היה בין הלוחמים שפרצו לאוטובוס מן הדלת האחורית{{הערה|{{nrg|בן כספית|300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי|299/166|29 באוקטובר 2011|1|2}}}}. המחבלים נתפסו חיים ומרדכי הכה בהם ב[[אקדח]]ו בעת חקירתם הראשונית. איש ה[[שב"כ]], [[אהוד יתום]], טען שכתוצאה מכך נגרם מותם. טענה זו של יתום הביאה להעמדתו של מרדכי ל[[דין משמעתי]], אך התברר שמרדכי היה חף מפשע ושיתום היה האחראי למות המחבלים. מתוקף תפקידו כקחצ"ר ריכז מרדכי את ההכנות המבצעיות לחילוצם של ששת חיילי נח"ל שנשבו בלבנון בשנת [[1982]] בידי מחבלים מארגון ה[[פת"ח]]. מרדכי עמד לפקד על מבצע החילוץ משהתקבלו ידיעות המודיעין לגבי מקום הימצאם של השבויים, אולם לבסוף החליט שר הביטחון [[משה ארנס]] לבצע [[חילופי שבויים]] והשישה שוחררו תמורת 4,765 מחבלים שהיו כלואים בישראל{{הערה|{{nrg|עמוס גלבוע|החטא הקדמון|295/931|16 באוקטובר 2011|1|2}}.}}.
 
בפברואר [[1986]] הועלה לדרגת [[אלוף]] ומונה לראש [[מחלקת ההדרכה]], תפקיד בו שירת כמחצית השנה. בהמשך שירת כמפקד פיקוד בשלושת הפיקודים – [[פיקוד הדרום|דרום]], [[פיקוד המרכז|מרכז]] ו[[פיקוד הצפון|צפון]] (ומכאן כינויו: "אלוף שלושת הפיקודים"). בתקופתו כ[[מפקד פיקוד הדרום]] החלה [[האינתיפאדה הראשונה]], וכן בתקופתו כ[[מפקד פיקוד המרכז]], בהיותו [[מפקד פיקוד צפון]] {{הערה|1=[[משה תמיר|משה (צ'יקו) תמיר]], '''[[מלחמה ללא אות]]''', הוצאת [[מערכות|מערכות - משרד הביטחון]], [[2005]], עמוד 59.}} פיקד בשנת [[1993]] על [[מבצע דין וחשבון]]{{הערה|1=גבי אופיר, "'''אספקה בהיטס'''", [[במחנה]], {{כ}} 21.05.2010, עמוד 35.}}.
 
==קריירה פוליטית==