דוד הלוי סגל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: הייתה
שורה 5:
נולד ב[[לודמיר]] לרבי שמואל הלוי סגל. בצעירותו נודע כ[[עילוי (לימוד)|עילוי]]. למד אצל אחיו הגדול, רבי [[יצחק הלוי סגל]], מחבר שו"ת מהר"י הלוי. מגיל 23 שימש בתפקידים רבניים שונים; בתפקידים אלה עבר בין ערים רבות, כמו [[ברסט ליטובסק|בריסק]] ו[[קרקא]]. התחתן עם רבקה בת רבו המובהק הרב [[יואל סירקיש]] (הב"ח), ולאחר פטירתה נשא לאישה את כלתו של הב"ח שהתאלמנה מבעלה הרב שמואל צבי הרץ בן הב"ח{{הערה|[[חיים נתן דמביצר]], [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=36762#p=123&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= כלילת יופי ח"ב, עמ' ס"א]}}. בשנת 1641 התיישב ב[[אוסטרוה]] (אוסטראה). שם הוא הקים [[ישיבה]], וכתב את חיבורו המפורסם על השולחן ערוך הנקרא '''טורי זהב'''.
 
הט"ז נאלץ לברוח ל[[מוראביה]] מ[[פרעות ת"ח ות"ט]]. לאחר מכן התיישב ב[[לבוב]], ובשנת תי"ד (1654) נבחר לשמש כרב העיר. שלח את בנו רבי ישעיה ואת בנו החורג רבי אריה ליב נכד [[ב"ח|הב"ח]]{{הערה|אמו של ר' אריה ליב שהיתהשהייתה נשואה לבן הב"ח בזיווג ראשון, נישאה לט"ז בזיווג שני, וראה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42457&st=&pgnum=40&hilite= ציצת נובל צבי] עמוד כ"א, וכן ב[https://benyehuda.org/read/3230#CH1053 איגרת י"ט] מהחיבור "זדון ומשוגה"}}, כשליחים ל[[שבתי צבי]], כדי לעמוד על טיבו, אשר התרשמו ממנו מאוד, אך הט"ז עצמו "נותר על הגדר" (כך ג' שלום בספרו "שבתי צבי"). הוא נפטר בלבוב ב-[[1667]], בגיל 81.
 
בספרו טורי זהב בהלכות תפילה{{הערה|{{ויקיטקסט|ט"ז על אורח חיים קנא}}, באתר [[ויקיטקסט]]}} הוא מספר על עצמו שבצעירותו היה דר עם בני ביתו בקרקא, בבית מדרשו שהיה ממוקם מעל [[בית הכנסת]], "ונענשתי במיתת בני". הוא תולה זאת בכך שהיה גר מעל בית הכנסת.