פתיחת התפריט הראשי

דוד הלוי סגל

מגדולי פוסקי ההלכה
דיוקן של בעל ה"טורי זהב"
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרב דוד הלוי סגלט"ז) (15861667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17. מכונה על שם חיבורו הטורי זהב.

תולדות חייועריכה

נולד בלודמיר לרבי שמואל הלוי סגל. בצעירותו נודע כעילוי. למד אצל אחיו הגדול, רבי יצחק הלוי סגל, מחבר שו"ת מהר"י הלוי. מגיל 23 שימש בתפקידים רבניים שונים; בתפקידים אלה עבר בין ערים רבות, כמו בריסק וקרקא. התחתן עם רבקה בת רבו המובהק הרב יואל סירקיש (הב"ח), ולאחר פטירתה נשא לאישה את כלתו של הב"ח שהתאלמנה מבעלה הרב שמואל צבי הרץ בן הב"ח[1]. בשנת 1641 התיישב באוסטרוה (אוסטראה). שם הוא הקים ישיבה, וכתב את חיבורו המפורסם על השולחן ערוך הנקרא טורי זהב.

הט"ז נאלץ לברוח למוראביה מפרעות ת"ח ות"ט. לאחר מכן התיישב בלבוב, ובשנת תי"ד (1654) נבחר לשמש כרב העיר. שלח את בנו רבי ישעיה ואת בנו החורג רבי אריה ליב נכד הב"ח[2], כשליחים לשבתי צבי, כדי לעמוד על טיבו, אשר התרשמו ממנו מאוד, אך הט"ז עצמו "נותר על הגדר" (כך ג' שלום בספרו "שבתי צבי"). הוא נפטר בלבוב ב-1667, בגיל 81.

בספרו טורי זהב בהלכות תפילה[3] הוא מספר על עצמו שבצעירותו היה דר עם בני ביתו בקרקא, בבית מדרשו שהיה ממוקם מעל בית הכנסת, "ונענשתי במיתת בני". הוא תולה זאת בכך שהיה גר מעל בית הכנסת.

טורי זהבעריכה

מטרת כתיבת הספר, על ידי הט"ז, הייתה כדי להעמיד את ההלכה על בוריה; לדעתו, ריבוי הדעות והמחלוקות בדורו היוו בעיה, שהוא שאף לפתור. ספרו טורי זהב (ט"ז) נקרא בעבר גם "מגן דוד" (בהתאמה עם מגן אברהם אשר יחד איתו נקרא "מגיני ארץ"). השם 'טורי זהב' הוא משחק מילים עם הביטוי 'תורי זהב' (שיר השירים, א', י"א). שם זה מבטא את אחת מהמטרות העיקריות של הספר, שהיא לתרץ וליישב את דברי ספר ה"טורים" מקושיות ה"בית יוסף". ה'טורי זהב', בשונה מנושאי כלים אחרים על השו"ע, נתחבר על כל השו"ע ולא רק על חלקים מסוימים. החיבור זכה להשגות מצד רבי שבתי הכהן (הש"ך) שאיתו הט"ז החליף מספר ספרי השגות. שיטתו של הט"ז בהלכה התקבלה על ידי רבני גרמניה. בפולין, כנס ועד ארבע ארצות משנת 1683, החליט שעל קהילות פולין לפסוק כט"ז, אך עם השנים דעתו של הש"ך נהייתה מכרעת.

כן חיבר את הספר "דברי דוד טורי זהב" על פירוש רש"י על התורה. נדפס לראשונה בדיהרנפורט בשנת ה'תמ"ט. מאז נדפס פעמים רבות, וגם על ידי הוצאת מוסד הרב קוק בעריכת הרב חיים דב שעוועל.

תשובות הלכתיות שלו נדפסו בתוך הספר "שו"ת גאוני בתראי" טורקא תקכ"ד, ובמהדורת צילום ירושלים תש"מ.

בית הכנסת והקברעריכה

בית הכנסת שלו בלבוב השתמר עד תקופת השואה, ונחרב בידי הנאצים. היום, למרות מאמצי הקהילה היהודית, הוא נשאר בהריסותיו. קברו בבית הקברות היהודי בלבוב היה יעד לביקורי יהודים עד שנות ה-50, אך חולל בידי הממשלה הסובייטיית, ועל כל שטח בית הקברות הוקם שוק מרכזי. שום מאמץ יהודי לא הצליח לפדות את מקום קבורתו ולהקים שם מצבה מחדש.

ציור של בית הכנסת וצילומים ממנו נותרו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חיים נתן דמביצר, כלילת יופי ח"ב, עמ' ס"א
  2. ^ אמו של ר' אריה ליב שהיתה נשואה לבן הב"ח בזיווג ראשון, נישאה לט"ז בזיווג שני, וראה ציצת נובל צבי עמוד כ"א, וכן באיגרת י"ט מהחיבור "זדון ומשוגה"
  3. ^ ט"ז על אורח חיים קנא, באתר ויקיטקסט


תקופת חייו של הרב דוד הלוי סגל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים