המהפכה במצרים (2011) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חוסני מובארק ==> חוסני מובארכ
שורה 1:
[[קובץ:Day of Anger marchers in street.jpg|שמאל|250px|ממוזער|מפגינים במצרים ב-25 בינואר 2011]]
'''המהפכה במצרים '''(נקראת גם '''מהפכת 25 בינואר''' - ב[[ערבית]]: '''ثورة 25 يناير''', '''מהפכת הנוער''' ו'''מהפכת הלוטוס''') אירעה ב-11 בפברואר 2011, לאחר [[הפגנה|הפגנות]] רחוב מתמשכות, מחאות המוניות ופעולות [[מרי אזרחי]], שהחלו ב[[מצרים]] ב-[[25 בינואר]]. מארגני המחאה קיבלו את השראתם מהמהפכה בתוניסיה השכנה במסגרת גל המחאות בעולם הערבי, שזכה לכינוי "האביב הערבי". המפגינים התעמתו עם [[כוחות הביטחון המרכזי|כוחות הביטחון]], מחו נגד משטרו של הנשיא [[חוסני מובארקמובארכ]] וקראו להדחתו על רקע ה[[עוני]] הרב, ה[[שחיתות]] השלטונית והפגיעה ב[[חופש הביטוי]] ובזכויות יסוד אחרות. המוקד המרכזי של ההפגנות, שהתרחשו בכל רחבי מצרים, היה [[כיכר א-תחריר]] שבמרכז [[קהיר]].
 
לאחר 18 ימים של מחאות בלתי-פוסקות ועל אף שמובארק הודיע כי יפעל לביצוע רפורמות ובחירות חדשות תוך כמה חודשים, הוא נאלץ להתפטר ולהעביר את השלטון לידי הצבא. כמה שבועות לאחר מכן, נעצר מובארק יחד עם אשתו סוזן, שני בניו, ושרים בכירים אחרים בממשלה הקודמת בחשד למעשי שחיתות, בעיקר בנוגע לאספקת [[גז טבעי]] ל[[ישראל]], ולאחריותם לדיכוי אלים של מפגינים. כמו כן, בית המשפט העליון הורה על פירוק מפלגת השלטון וכך שם קץ לאפשרות של המשך פעילותה הפוליטית או הציבורית. ועדת חקירה מצרית קבעה לאחר האירועים כי נהרגו לפחות 846 בני אדם{{הערה|{{ynet|רויטרס|ועדת החקירה המצרית: לפחות 846 בני אדם נהרגו בהפיכה|4058552|19 באפריל 2011}}}}.
שורה 13:
מצרים מוגדרת כמדינה "במשטר חירום" מאז [[1967]], למעט תקופה קצרה של כשנה וחצי, שהחלה ב-[[1980]]. תחת משטר זה, ניתנו למשטרה סמכויות מיוחדות ורבות, שהובילו לעיתים תכופות ל[[אלימות משטרתית]]. מקרהו של ח'אלד מוחמד סעיד, שככל הנראה הוכה למוות על ידי המשטרה המצרית ב[[יוני]], [[2010]], הסעיר במיוחד את הציבור במדינה. במהלך ההפגנות הופנתה המחאה הציבורית כנגד האלימות המשטרתית, ה[[עוני]], ה[[אבטלה]], ה[[שחיתות]] ותאוות הבצע בקרב בכירי השלטון (ב[[מדד תפיסת השחיתות]] דורגה מצרים במקום ה-98 מתוך 178).
 
ההפגנות כוונו בעיקר נגד ה[[נשיא מצרים|נשיא]] [[חוסני מובארקמובארכ]], [[פוליטיקה של מצרים|שעמד בראש המדינה]] מאז רציחתו של הנשיא הקודם, [[אנואר סאדאת]], ב[[אוקטובר]], [[1981]]. המפגינים סברו, כי מובארכ תכנן להעביר את השלטון לבנו, [[גמאל מובארכ]], ב[[יוני]] [[2011]]. מפלגות האופוזיציה זכו בבחירות האחרונות בשלושה אחוזים בלבד מכלל המושבים ב[[הפרלמנט המצרי|פרלמנט המצרי]]. מפלגת [[האחים המוסלמים]], אשר הוצאה בעבר אל מחוץ לחוק ולא הורשתה להשתתף בבחירות באופן רשמי, הייתה היחידה שבעלת בסיס ארגוני יעיל עם פעילים רבים, אך נטען שהיא לא הנהיגה את ההפגנות אלא רק השתתפה בהן. הכוח הפוליטי של האחים המוסלמים התחזק ביותר כתוצאה מההפיכה, ולאחר הכרזת בית המשפט העליון על פירוק מפלגת השלטון, הפך הארגון למפלגה הגדולה היחידה שרשאית הייתה לפעול אותה עת במצרים, על פי החוק.
 
==לחם, חירות, צדק חברתי==
שורה 27:
==מהלך האירועים==
===25 בינואר - יום הזעם ===
[[קובץ:Hosni Mubarak ritratto.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חוסני מובארקמובארכ|חוסני מובארקמובארכ- נשיא מצרים לשעבר]]]]
[[קובץ:Egyptian Flag.png|שמאל|ממוזער|250px|מפגין מצרי שמחזיק את [[דגל מצרים]] ב-[[25 בינואר]], היום הראשון של ההפגנות]]
בבוקר החלה הפגנת מחאה המונית ליד בית המשפט העליון במרכז עיר הבירה [[קהיר]], אשר המשיכה משם לעבר בניין הפרלמנט. המשטרה וכוחות הביטחון, שמנו כ-30,000 חיילים, השתמשו בתותחי מים ו[[גז מדמיע]] כדי לנסות לפזר את המפגינים. הפגנות נערכו גם בערים [[אלכסנדריה]], [[מנצורה]], [[איסמעיליה (עיר)|איסמעיליה]], [[אסואן]], [[אסיוט]] ו[[מהדיה]]. כ-500 פעילים נעצרו בקהיר וכ-350 נעצרו בשאר המדינה.
שורה 70:
[[קובץ:Tahrir Square - Flickr - Al Jazeera English (4).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפגין בכיכר תחריר נושא שלט בעברית "עזוב מוברק", 1 בפברואר 2011]]
===11-10 בפברואר - העברת סמכויות לסולימאן והתפטרות מובארכ===
[[קובץ:Tahrir Square on February11.png|שמאל|ממוזער|250px|מאות אלפים מצריים חגגו ב-[[11 בפברואר]] ב[[כיכר א-תחריר]] לאחר הודעת [[עומר סולימאן]] שנשיא מצרים [[חוסני מובארקמובארכ]] התפטר מתפקידו]]
ב-[[10 בפברואר]] הודיע מובארכ בנאומו, כי יעביר את סמכויותיו לסגנו סולימאן, אך הכרזה זו לא שמה קץ להפגנות. ביום שלאחר מכן, ב-[[11 בפברואר]], הוקראה הודעה קצרה מפי סגן הנשיא, עומר סולימאן, שהועברה לכאורה מלשכת הנשיא, שבה נאמר, כי מובארכ החליט להתפטר מתפקידו, וכי השלטון במצרים מועבר לידי [[המועצה העליונה של הכוחות המזוינים במצרים]], בראשותו של שר ההגנה, [[מוחמד חוסיין טנטאווי]]{{הערה|{{הארץ|אבי יששכרוף|נשיא מצרים חוסני מובארקמובארכ התפטר מתפקידו|1.1161728|12 בפברואר 2011}}.}}.
 
מנהיג [[מפלגת אל-ע'ד]] אמין נור הצהיר שתקופת [[הסכם קמפ דייוויד]] הסתיימה.