רב יהודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תולדותיו ומפעליו: הגהה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 109:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות ואף-על-פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שבשכר ארבעים ושניים [[קורבן|קרבנות]] שהקריב [[בלק]] מלך [[מואב]] זכה ויצתה ממנו [[רות]] שיצא ממנה [[שלמה המלך|שלמה]], שכתוב בו{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ג}}.}} "אֶלֶף [[קורבן עולה|עֹלוֹת]] יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה"}}
נאמר בתלמוד שרב יהודה היה אדם [[צניעות (יהדות)|צנוע]], שלא הסיר את גלימתו, עם חוטי הציצית המוטלים בה, במשך כל היום.{{הערה|
רב יהודה גרס ש"לא נברא ה[[לילה]] אלא ל[[שינה]]", בניגוד לשיטתו של [[ריש לקיש]], ש"לא נברא הלילה אלא לגרסה (=לימוד)".{{הערה|
רב יהודה עסק גם בהלכות [[ניחום אבלים]] ואף קיים בעצמו הלכות אלו בפומבי. הוא פסק, ש[[מת]] שאין לו מנחמין (פירוש [[רש"י]]: שאין מי שיתאבל עליו) - הולכין עשרה בני אדם ויושבין במקומו. כאשר בשכונתו של רב יהודה נפטר אדם, ולא היו לו קרובים שיתאבלו עליו, אסף רב יהודה עשרה אנשים ל[[מניין]], והם ישבו במקומו של המת. לאחר שבעה ימים נראה המת לרב יהודה ב[[חלום]] ואמר לו: "תנוח דעתך שהנחת את דעתי".{{הערה|1={{בבלי|שבת|קנב|א}}.}} תלמידו של רב יהודה, [[רחבא דפומבדיתא|רחבה]] (בעל נינתו [[חומא]]) מסר בשמו: "כל הרואה המת ואינו מלווהו - עובר משום{{הערה|{{תנ"ך|משלי|יז|ה}}.}} [[לועג לרש]] חרף עושהו".{{הערה|בהמשך שם: "ואם הלווהו מה שכרו? אמר [[רב אסי]]: עליו הכתוב אומר: מלוה ה' חונן דל ({{תנ"ך|משלי|יט|יז}}.) ומכבדו חונן אביון ({{תנ"ך|משלי|יד|לא}}) {{בבלי|ברכות|יח|א}}.}}
|