ויקיפדיה

גזרות אדריאנוס – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור לעורלה
ציטוט על פי תרגום דוד גולן
שורה 8:
במסגרת ביקוריו בפרובינקיות הוא הגיע לביקור ב[[ארץ ישראל]] בשנת 129. לכבוד ביקורו נסללו כבישים, הוקמו גשרים ושווקים ואף נבנו ערים חדשות. הקיסר נפגש עם חכמי ישראל, בהם [[רבי יהושע בן חנניה]], רבו של [[רבי עקיבא]], ועורר ציפיות בעם כי הוא מתכוון לפתור את הבעיות השונות בדרכי שלום ואף לבנות מחדש את [[בית המקדש]]. במטבע שהטביע נראה הקיסר, כאשר לצדו אישה (המסמלת את יהודה) המקריבה לו קורבן וילדים המגישים לקיסר כפות [[תמר (עץ)|תמרים]], אות לשלום ולאחווה. בניגוד למטבעות שנטבעו בפרובינקיות אחרות, מטבע זה מתעלם באופן מופגן מתרבותם של היהודים, אף שהיו רוב התושבים בפרובינקיה. במקורות יהודיים הוא תואר כמי שמנהל שיח אמפתי עם ר' יהושע בר חנניה בענייני יהדות.
 
אולם התקוות שניתלו באדריאנוס נכזבו, על פי מקורות יהודיים מכיוון שהקיסר חזר בו מהבטחתו לבניית בית המקדש, בשל הוצאת דיבה של ה[[שומרונים]], שטענו כי היהודים מתכננים מרד{{הערה|1= "כיוון שהגיע כתב המלך התחילו בוכים. בקשו למרוד במלך." ({{מדרש|בראשית|סד}})}}. ההיסטוריון הרומאי [[דיו קסיוס]], מקור עיקרי של תקופה זו, טוען כי החלטתו של [[אדריאנוס]] לייסד בירושלים — בעת שביקר בעיר בשנת 130 — קולוניה צבאית בשם 'איליה קפיטולינה', ובה מקדשים ל[[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]] ול[[אפרודיטה]], הם שגרמו למרד. יש המשלבים שתי סיבות אלו כאחד וטוענים כי הקיסר הבטיח ליהודים לבנות את ירושלים, אבל בעיני רוחו הוא ראה אותה כעיר הלניסטית. על פי ספרטיאנוס (הביוגרף של אדריאנוס ב[[היסטוריה אוגוסטה]]), המרד נבע בשל הגזרה האוסרת לקיים [[ברית מילה]],{{הערה|שם=היסטוריה אוגוסטה, הדריאנוס 14, 2|היסטוריה אוגוסטה: '''חיי הדריאנוס''', [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Historia_Augusta/Hadrian/1*.html#14.2 פרק 14, סעיף 2] (תרגום [[דוד גולן]]).}} שהייתה הרחבה של האיסור על [[סירוס]] שכבר היה קיים. [[אוסביוס מקיסריה]] סבר כי הדבר נבע מ"טרוף דעתם", כלומר רצון לעצמאות מדינית ללא כל עילה ממשית. יש המצרפים סיבות נוספות כמו השאיפה להשתחרר משעבוד כלכלי לרומי, הציפיה ל[[משיח]] ולגאולה, והשפעת [[מרד התפוצות|מרד יהודי התפוצות]].
בכל אופן, מכל סיבה שתהיה, אנו עדים להחרפה ביחסים שבין הרומאים והיהודים. בתחילה מסופר כי ראש מנהיגי החכמים רבי יהושע בן חנניה, שמתואר כ"אב בחכמה" והיה זקן מופלג, מנסה בבקעת בית רימון לזרוק בעם תבונה פוליטית, ולהשקיט את אש המרד, באמצעות משל [[האריה והחסידה]]. נראה כי מתינותו של רבי יהושע הייתה בשל היותו תלמיד [[ריב"ז]], ואולי גם בשל העובדה שהיה מודע לעוצמתה של רומא, לאחר שחזה מקרוב בחורבנו של הבית השני{{הערה|1="...כך, דיינו שנכנסנו לאומה זו בשלום, ויצאנו בשלום" ({{מדרש|בראשית|סד}})}}.
 
שורה 45:
בין המקורות המעידים כי חלק מהגזרות קדמו למרד בר כוכבא וגרמו לו, החשוב ביותר הוא ההיסטוריון [[דיו קסיוס]], שכתב: "משיסד אדריינוס בירושלים עיר חדשה במקום זו שחרבה, וקרא לה איליה קפיטולינה (Aelia Capitolina). הוא אף בנה, במקום היכל האלהים, מקדש אחר לזיאוס. '''מעשה זה גרם למלחמה קשה וארוכה''', שכן איום נראה הדבר בעיני היהודים, שנוכרים ישבו בעירם ומקדשי נוכרים ייווסדו בתוכה".{{הערה|1= דיו קסיוס, ההיסטוריה הרומית, ס"ט, 12: 2-1}}
 
ה[[היסטוריה אוגוסטה]], לעומת זאת, מציינת את האיסור על המילה כגורם למרד: "באותובפרק זמן פתחוזה, גם היהודים במלחמההתעוררו משוםלמלחמה, שאסרו'''לפי שנאסר עליהם לפגועלהשחית באברי המיןמינם'''".{{הערה|שם=היסטוריה אוגוסטה, '''חיי אדריאנוס''', [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Historia_Augusta/Hadrian/1*.html#14.2 פרקהדריאנוס 14, סעיף 2].}} אולם למרות שההיסטוריה אוגוסטה מנסה להציב את עצמה כמקור בן הזמן היא למעשה נכתבה רק בסוף [[המאה ה-4]] ויש הסכמה בקרב החוקרים שהיא בעלת אמינות היסטורית נמוכה.
 
בהתייחס למקורות יהודיים כמו התוספתא בשבת, שבו נאמר כי הרבה משוכי [[עורלה]] מלו בימי בר כוכבא{{הערה|1="המשוך צריך שימול. ר' יהודה אומר: משוך לא ימול, מפני שהוא מסוכן. אמרו לו: הרבה מלו בימי בן כוזיבא, והיו להם בנים ולא מתו.", ([[תוספתא]] שבת, ט"ז ה"ו)}} היו כמו [[יוסף דרנבורג]] שניסו ללמוד כי הגזרה על המילה קדמה למרד, והיו כמו [[צבי גרץ]], שסברו שהדבר נבע מרצון היהודים להמלט מתשלום מס האפליה, "פיסקוס יודאיקוס".
שורה 53:
הרב [[יצחק אייזיק הלוי]]{{הערה|1= "דורות הראשונים", כרך ראשון חלק שלישי ע' רפ"ט}}, והחוקר [[גדליה אלון]]{{הערה|1=תולדות היהודים בא"י בתקופת המשנה והתלמוד, ע' 12}}, סוברים בעקבות מקורות אלו ואחרים כי חלק מהגזרות קדמו למרד, והיוו עילה לו.
 
בין החוקרים שמקבלים את מהימנות העדות של ההיסטוריה אוגוסטה יש הקובעים את זמן הטלת האיסור בין השנים 128-132128–132. יש שמציינים שלא כוון בהכרח כנגד היהודים, אלא היה חלק מחוק שאסר את המילה על כל עמי האימפריה.{{הערה|1=א' מרי סמולווד, '''החקיקה של אדריאנוס ושל אנטונינוס פיוס לאיסור המילה''' בתוך: "מרד בר-כוכבא" בעריכת [[אהרן אופנהיימר]]}}
אין שום תיעוד לחוק רומאי כלשהו שאסר על ביצוע המילה לפני זמנו של אדריאנוס. יש מידע על כך בזמן שלטון [[דומיטיאנוס]], אולם מדובר רק על איסור על [[סירוס]], שאושרר על ידי [[נרווה]] ואדריאנוס.{{הערה|M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II: CXLII. Sciptores Historiae Augustae, p. 620}} לדעת [[מנחם שטרן]], סביר להניח שחקיקתו של אדריאנוס בנוגע למילה הייתה מעין המשך לחקיקה האזרחית בנוגע לסירוס, ולכן לא הייתה צעד ספציפי המכוון כנגד יהודים.{{הערה|M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II: CXLII. Sciptores Historiae Augustae, p. 621}}
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/גזרות_אדריאנוס"