מרקוס קלאודיוס מרקלוס – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=מצביא רומי בתקופת הרפובליקה|אחר=אחינואחיינו של אוגוסטוס קיסר|ראו=[[מרקוס קלאודיוס מרקלוס (המאוחר)]]}}

'''מרקוס קלאודיוס מרקלוס''' ([[לטינית]]: Marcus Claudius Marcellus,{{כ}} [[270 לפנה"ס|268]] – [[210 לפנה"ס|208 לפנה"ס]] לערך), היה [[מצביא]] [[הרפובליקה הרומית|רומאי]] שהשתתף ב[[המלחמה הפונית השנייה|מלחמה הפונית השנייה]] והתפרסם ככובש [[סירקוסאי]].

הוא נבחר ל[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] בפעם הראשונה ב-[[230 לפנה"ס|222 לפנה"ס]], ויחד עם עמיתו [[גנאיוס קורנליוס סקיפיו קאלבוס]] לחם ב[[גאלים]] ה[[אינסוברים]]. ב[[קרב קלאסטידיום]] (Clastidium), בו הכו השניים את הגאלים מכה ניצחת, נחל קלאודיוס את הכבוד הגבוה ביותר בו יכול לזכות מצביא רומי; הוא שב כמנצח ובידיו ה"[[ספוליה אופימה]]" (spolia opima), שלל כלי הנשק של מצביא האויבים, לאחר שהכריע והרג במו ידיו את וירידומארוס (Viridomarus) מלך הגאיסטים. [[פלוטארכוס]] מספר, כי לאחר שניצח את יריבו, "תפס בידיו את כלי-נשקו של החלל, תלה עיניו לשמיים ואמר: הו יופיטר פיריטריוס... אתה עדי שאני גברתי על האיש הזה והרגתיו במו ידי, ואני הוא המושל והמצביא הרומאי השלישי שהרג מושל ומלך...".{{הערה|1=פוליביוס, ספר שני, 33; פלוטארכוס, מארקילוס, ז. בכבוד זה זכו לפניו רק שניים – הגיבור המיתולוגי [[רמוס ורומולוס|רומולוס]] ו[[סרוויוס קורנליוס קוסוס]].}}