|
[[קובץ:Ahijahs and Jeroboam.jpg|ממוזער|180px| נבואת אחיה לירבעם 1728.]]
'''אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי''' היה [[נביא]] בראשית תקופת ה[[מלוכה]] בישראל. שמילאהוא גר בעיר [[שילה (אתר מקראי)|שילה]] ונקרא על שמה. הוא מילא תפקיד מכריע בעיצוב צורת המלוכה ובהעברתבכך שתמך בירבעם מלך ישראל בתחילת מלכותו. לפי אגדות חז"ל היה לו חלק בהעברת ה[[תורה שבעל פה]] לדורות הבאים. לפי המדרש{{הערה|1=מדרש אגדה במדבר, ל, טו}} הוא היה מבן[[שבט לוי]].,{{הערה|1=מדרש הגדול, במדבר כו, סג; דברי הימים א', פרק כ"ו פסוק כ' (ע"פ דרי רש"י במסכת בבא בתרא שם)}}{{הערה|שם=הערה6|1={{בבלי|בבא בתרא|קכא|ב}}}} הוא גרוהוא בעיר [[שילה (אתר מקראי)|שילה]] ולכן נקרא כך. לפי המדרש{{הערה|1=מדרש אגדה במדבר, ל, טו}} נהרג אחיה על ידי המלך [[אביה (מלך יהודה)|אביה]].
== נבואותיו ==
== חוליה חשובה בשלשלת הקבלה ==
ה[[גמרא]]{{הערה|שם=הערה6}} מונה את אחיה השילוני כמיכדמות שראהאגדית אתשחייתה גם בימי עמרם וכרבואביו של משה וגם בימי [[אליהו הנביא]]. כך כתב גם ה[[רמב"ם]] בהקדמהלא השמיט אגדה זו מהקדמתו ל"[[משנה תורה]]", שאחיה היה מיוצאיהואיל מצריםובלעדיו והיהחסרה זהחוליה שמסר את התורה שבעל פה מעמרם לאליהו ולדורות הבאיםבשרשרת. [[הראב"ד]] (על אתר) השיג על דברי הרמב"ם וכתב כי אחיה היה מדייני בית דינו שלבימי [[דוד]] ואחראי למסירת התורה רק בתקופה זו. הרב מנחם קרקובסקי בספרו "עבודת המלך", מסייג את השגתו של הראב"ד, לאור סתירתו את דברי חז"ל, ואומר שכוונתו הייתה שאכן ראה אחיה אתהיה בימי עמרם, אך אז לא היה נחשב לחלקחלק מהמסורתמשרשרת עדהקבלה, לדורורק כשהגיע אחיה לימי דורו של דוד המלך אז הוא התחיל להיחשב כחלק חשוב של מסורת התורה שבעל פה.{{הערה|1={{אתר ישיבה|הרב=רפאל וסרטיל|קישור=https://www.yeshiva.org.il/ask/73022|תיאור=תשובה בעניין אחיה השילוני}}}}
== אישיותו ==
על פי אגדות המדרש, נחשב אחיה לצדיקצדיק כה גדול, וזכותושזכותו כה גדולה עד כדי שיוכל,כך יחדשיחד עם [[רבי שמעון בר יוחאי]], שניהם יכולים לזכות את ישראל ולמלטם מצרות עד דורו של [[משיח]] למרות עוונותיהם של ישראל.{{הערה|1={{מדרש רבה|בראשית|לה}}}} כפי שאכן קרה. אחיה מתואר בגמרא,{{הערה|שם=סנהדרין-קב-א|1={{בבלי|סנהדרין|קב|א}}}} יחד עם ירבעם כאנשים "שכל תלמידי חכמים דומין לפניהם כעשבי השדה, וכל טעמי תורה מגולין לפניהם כשדה", כך ששניהם יכלו לחדש חידושי תורה שלא שמעתן אוזן מעולם. על קללתו של אחיה נאמר{{הערה|1={{בבלי|תענית|כ|א}}}} כי "טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שבירכן [[בלעם בן בעור|בלעם]] הרשע".
עם זאת, לא נמלט אחיה מאחריות חלקית על העגלים שהקים ירבעם.{{הערה|שם=הערה6}} הגמרא מספרת{{הערה|שם=סנהדרין-קב-א}} כי אחיה שוכנע על ידי אחד מיועצי ירבעם לחתום לירבעם על אישור שישראל יעשו ככל אשר יורה אותם ירבעם, גם אם הדבר יהיה כרוך ב[[עבודה זרה]]. בתחילה אחיה סירב לחתום, אך הוא שוכנע כי אין סיכוי ממשי שירבעם ינצל את האישור כדי להדיח את ישראל לעבוד עבודה זרה בפועל, אלא רק לנסות את נאמנותו למלך. ה[[גמרא]] מוסיפה שהשפעת חתימת אחיה הגיעה עד ימי [[יהוא]], שעל אף שביער את העבודה הזרה מהארץ, עדיין "לא סר מעל חטאות ירבעם"{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|י|לא}}}} משום שראה את חותמו של אחיה וחשב כי יש היתר לעבודה זרה זו. על הפסוק המתאר את עוורונו של אחיה לעת זקנתו,{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|יד|ד}}}} אומר המדרש{{הערה|1={{מדרש רבה|בראשית|סה|י}}}} כי הדבר בא עליו כעונש על שהעמיד תלמיד רשע כירבעם.
|
