סינמטק ירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לסרט תיעודי
שורה 8:
הסינמטק הוקם בשנת [[1974]] על ידי [[ליה ון-ליר]], ושכן ב[[בית אגרון]]{{הערה|{{מעריב|יעקב העליון| סינמטק בירושלים|1975/04/17|02102}}}}. בשנת [[1981]] עבר הסינמטק למשכן חדש ב[[דרך חברון]] שב[[גיא בן הינום]], במקבץ מבנים ששופצו וחודשו בשרידי שכונת [[שמאעה]] הנטושה. בבניין הסינמטק ארבעה אולמות להקרנת [[סרטי קולנוע]], ובנוסף יש בו תאי צפייה לסרטים מארכיון הסרטים העשיר של הסינמטק. הסינמטק משמש להקרנות של סרטים מסחריים, סרטי [[קולנוע ישראלי]] וסרטים זרים, וכמו כן סרטים אשר [[בית קולנוע|בתי הקולנוע]] העסקיים נמנעים מהקרנתם עקב שיקולים כלכליים ואחרים (כגון הסרטים "[[ג'נין, ג'נין]]" ו"[[שיטת השקשוקה]]"), וכן מוקרנים סרטים מאוסף הסינמטק.
 
ב-[[1984]] ייסדה ון-ליר בסינמטק את ה[[פסטיבל הקולנוע ירושלים|פסטיבל הקולנוע הבינלאומי]], שנערך מדי שנה בחודש יולי, והפך לאירוע חשוב ויוקרתי בחיי הקולנוע הישראלי. הפסטיבל פותח לצופים חלון אל הקולנוע העולמי של השנה האחרונה ומציג את מיטבו. מדי שנה בחודש דצמבר נערך בסינמטק פסטיבל הקולנוע היהודי. ב-[[1988]] נערכה לראשונה, בשיתוף [[הקרן החדשה לישראל]], תוכנית "ברוח החופש" אירוע בו מוקרנים סרטים העוסקים בחתירה הנצחית של האדם לחופש ולצדק{{הערה|{{מעריב||המאבק לחופש|1988/03/27|04309}}{{ש}}{{מעריב|אילנה באום|הסרט "רימון בעזה" עורר עניין בפסטיבל|1988/04/05|00214}}}}. במשך הפך האירוע לחלק מפסטיבל הקולנוע ומחולקים בו "פרסי ברוח החופש לזכרו של וים ון-ליר" בשתי קטגוריית: "פרס קאמינגס לסרט עלילתי" ו"פרס אוסטרובסקי לסרטל[[סרט תיעודי]]"{{הערה|{{הארץ|גואל פינטו|הזוכים בפרסי פסטיבל ירושלים|1.813156|29 ביולי 2002}}}}.
 
בחודש יולי [[2006]] החלו בבניין הסינמטק שיפוצים נרחבים וכל הפעילות הועברה באופן זמני ל[[בנייני האומה]]. בחודש יולי [[2007]], עם פתיחת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים, חזר הסינמטק למשכנו הקבוע, בדרך חברון. כחלק מהשיפוצים נבנו בסינמטק שני אולמות שנוספו לשניים המקוריים, והם משמשים להקרנה מסחרית.