לואיש דה קמואש – הבדלי גרסאות

בשנים [[1542]]–[[1545]] הוא חי בליסבון, ונטש את לימודיו לטובת התערות בסביבת חצר המלך [[ז'ואו השלישי, מלך פורטוגל|ז'ואו השלישי]], ושם הוא זכה לאהדה כמשורר, וגם נודע ביהירותו. הוא חי זמן מה בעיר קוימברה, וייתכן שהתגורר במתחם [[מנזר סנטה קרוז]], שם שימש דודו בֶנְטו דה קמואש ככומר.

 

אין כיום בידינו תיעוד לגבי הזמן בו שהה המשורר בקוימברה. על כל פנים, כתיבתו המעודנת מעידה על כך שככל הנראה קנה את השכלתו ב[[אוניברסיטת קוימברה]], המוסד האוניברסיטאי היחיד בפורטוגל באותה עת. שם נקשר לבני ביתו של הדוכס של ליניארס (Linhares), פרנסיסקו דה נורוניה, ואפשר כי שימש כחונך של בנו אנטוניו. ב-[[1549]] גויס קמואש לצבא ונשלח ל[[פייטוריה]] הפורטוגזית ב[[סאוטה]] בה שהה עד [[1551]]. באותה תקופה נחשבה יציאה לסאוטה כחלק מההווי הצבאי המקובל בקרב צעירים, אותו ביטא קמואש בשירו הלירי "Aquela que de amor descomedido" (בתרגום חופשי: "זו אשר אהבתה הכזיבה" או "זו אשר נאהבה עד בלי די"). קמואש איבד בקרב, מפגיעת חץ, את אחת מעיניו, כאשר [[כיתור|כיתרו]] ה[[מורים]] את סאוטה, והוא ביטא זאת כ"חרונו הנדיר של [[מרס (מיתולוגיה)|מארס]]" ("fúria rara de Marte"). אף על פי כן, שימר קמואש את כשירותו ומוכנותו כחייל.