נפיל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←בארכאולוגיה: ניסוח |
קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 5:
הנפילים מוזכרים לראשונה בספר בראשית כתוצר [[חטא בני האלוהים|זיווג של בני האלוהים עם בנות אדם]], וכסיבה להחלטת אלוהים להטיל [[המבול|מבול]] על העולם. עם זאת אין הכרח שהמונח "בני האלוהים" אינו מדבר על בני אדם רגילים, אחת הדוגמאות לכך היא שהמונח "אלוהים" במקרא, יכול לשמש גם כתיאור לאדם המשמש בתפקיד שופט.
מקור שמם על פי המדרש [[פרקי דרבי אליעזר]], [[תרגום ירושלמי]]{{הערה|1="שמחזאי ועוזיאל הנון נפילין מן שמיא, והוו בארע ביומיא האינון" - תרגום ירושלמי: בראשית ו', ד',}}, [[הזוהר]]{{הערה|1="וקב"ה אפיל לון לתתא בשלשלאן" - זוהר חלק א דף כה/א}} וה[[רמב"ן]]{{הערה|1="אבל המדרש אשר לר' אליעזר הגדול בפרקיו על המלאכים שנפלו ממקום קדושתם, מן השמים, והוזכר בגמרא, במסכת יומא, הוא הנאות בלשון הכתוב יותר מן הכל" (רמב"ן בפירושו שם).}} הוא בנפילתם של המלאכים וצאצאיהם - "נפילים – שהפילו את העולם, ושנפלו מן העולם, ושמלאו את העולם נפלים בזנות שלהם"{{הערה|1=בראשית רבה כ"ו, י"ד}}. על פי המדרש גם ישנה זהות בין הנפילים לבין הרפאים, שנקראו בעוד שמות נרדפים במקרא{{הערה|1=בראשית רבה כ"ו י"ג}}.
ב[[ספר במדבר]] בתיאור [[חטא המרגלים]] מתארים המרגלים כי פגשו במסעם את הנפילים שהטילו עליהם מורא:
{{ציטוט|תוכן=וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן-הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם.|מקור={{תנ"ך|במדבר|יג|לג}}|מירכאות=כן}}
המקרא באותו פרק נוקב בשמותיהם של שלשה נפילים "ילידי ענק" אשר התגוררו ב[[חברון]]{{הערה|1="וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן, וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק; וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי, צֹעַן מִצְרָיִם." ({{תנ"ך|במדבר|יג|כב}})}}. תיאורים דומים לגבי בני הענק שפגשו המרגלים קיימים גם בתחילת ספר דברים{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|א|כח}}, {{תנ"ך|דברים|ג|יא|ללא=ספר}}}}.
קיימות שתי גרסאות לזהותם של יצורים אלה. לפי גרסה אחת הנפילים היו [[מלאך|מלאכי מעלה]] שירדו לארץ ("מלאכים נופלים") ולקחו להם בנות זוג מ[[אישה|נשות]] בני האדם, לפי גרסה שנייה הנפילים היו תוצאה של אותם זיווגי כלאיים אסורים.
ב[[ספר בראשית]] מסופר:
{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם.<br />וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה, וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ. <br />וַיֹּאמֶר ה': <br />לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם - בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו: מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. <br />הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, <br />וְגַם אַחֲרֵי כֵן, אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם - וְיָלְדוּ לָהֶם, <br />- הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם.|מקור={{תנ"ך|בראשית|ו|א|ד}}|מירכאות=כן}}
שורה 17:
כאמור, הפרשייה המתארת את היווצרות הנפילים מעורפלת, ולא ברור ממנה האם הנפילים הם בני האלהים עצמם או צאצאיהם, אך היא בבירור מציגה תיאור מיתולוגי של היוולדות בני-כלאיים שנוצרו מזיווג בין בני האלהים ובנות האדם והם אלו שהיו ה"גבורים" או אנשי השם. תיאורים דומים נפוצים למשל ב[[המיתולוגיה היוונית|מיתולוגיה היוונית]] וכן גם במיתולוגיות של עמים שכנים{{הערה|1=שחר ושלם במיתולוגיה הכנענית והאוגריתית}} אך הופעת סיפור בעל אופי כזה בתנ"ך היא חריגה ביותר. ייתכן שבסיפור הולדתו של [[שמשון]], לביקור המלאך המבשר יש במכוון קונוטציות מיניות שמנוטרלות{{הערה|1= ראו {{תנ"ך|שופטים|יד|ו|ט}}}} כדי להבהיר שאף שמשון, למרות כוחו העצום, הוא אנושי לחלוטין.
ההתייחסות במקרא לנפילים באה להגביל את ההתייחסות המעריצה אליהם, ובניגוד לתפיסות שראו בהם אלים נצחיים ובעלי כוחות מופלאים, המקרא אומר שהם אנושיים ומבטל את האפשרות שמזיווג בני האלהים עם בנות האדם יוולדו צאצאים בני [[אלמוות]] ומדגיש "ויהיו ימיו מאה ועשרים שנה". בנוסף, סיפור הנפילים נמצא ב[[תורה]] מיד לפני סיפור [[המבול]], ובכך יש המפרשים כי הוא כנראה מכוון להדגיש את השחיתות המינית של [[דור המבול]], אז אפילו בני האלהים לקחו להם נשים "מכל אשר בחרו".
במדרשים וב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצונים]] שנכתבו ב[[תקופת בית שני|ימי בית שני]] מזוהים הנפילים עם המלאכים שבגדו באל, הפרו את תפקידם וסולקו או ירדו לארץ. לפי [[ספר היובלים]] הדבר אירע בימי [[ירד]] (הספר [[מדרש שם|דורש את שמו]] של ירד כ"ירידה"). פירוש השם "נפילים" כמכוון לנפילת בני האלהים מהשמים מתאים לדברי [[ישעיהו]]: "איך נפלת משמים [[הילל בן שחר]]..."{{הערה|1={{תנ"ך|ישעיהו|יד|יב}}}}. לעומת זאת, גם פירוש המילה נפילים כגיבורים (כלומר בני התערובת), אפשרי, כמו שנלמד מהביטוי "גבורים נֹפלים" שב[[יחזקאל]]{{הערה|1={{תנ"ך|יחזקאל|לב|כז}}}}. ספר חנוך מתייחס לנפילים "ספור חטאות מאתיים מלאכים נפילים שהיו בימי ירד וחמדו את בנות האדם" .
גם ב[[מדרש אגדה|מדרשי האגדה]] של חכמי ה[[תלמוד]] משתקף פירוש כזה:
{{ציטוט|תוכן=אמרה לפניו: ריבונו של עולם, מאצל שכינתך ממרום ירדו שני מלאכים עזא ועזאל וחמדו בנות ארצות, והשחיתו דרכם על הארץ עד שתלית אותן בין הארץ לרקיע.|מרכאות=כן}}
במדרשים אחרים מתוארים הנפילים כיצורים אגדתיים, שכל אחד מהם היה נדרש לאלף גמלים, אלף סוסים ואלף שוורים להשביע את רעבונו האדיר, וכאשר החליט ה' להשמיד את הארץ [[המבול|במבול]] ניסו הנפילים להראות את כוחם בסוג של התרסה כלפי האל שלחו ידיהם אל על וניסו לחסום את ארובות השמים וברגליהם לסתום את התהומות אך ה' הרתיח את המים ושלק אותם. ▼
▲במדרשים אחרים מתוארים הנפילים כיצורים אגדתיים, שכל אחד מהם היה נדרש לאלף גמלים, אלף סוסים ואלף שוורים להשביע את רעבונו האדיר, וכאשר החליט ה' להשמיד את הארץ [[המבול|במבול]] ניסו הנפילים להראות את כוחם בסוג של התרסה כלפי האל שלחו ידיהם אל על וניסו לחסום את ארובות השמים וברגליהם לסתום את התהומות אך ה' הרתיח את המים ושלק אותם.
לצד המדרשים האלו, ישנם מדרשים אחרים לפיהם "בני אלוהים" הם בני הדיינים או החשובים. כך גם מפרש [[רש"י]] בפירושו הראשון בעקבות [[בראשית רבה]]: "בני האלוהים" - בני השופטים והדיינים, בדומה לכך שהביטוי "אלוהים" במקרא משמש לעיתים גם כאזכור של בית הדין. פירוש זה מסיט את הסיפור מנקודת מבט מיתולוגית לנקודת מבט אנושית, ולפיו עיקר הסיפור הוא תיאור המצב המוסרי הירוד בו דווקא בני השופטים לוקחים נשים כרצונם. ה[[רמב"ן]] מפרש שבני האלוהים היו [[אדם הראשון|אדם]], [[שת]] ו[[אנוש]], לפי המדרש הגורס כי שלושת הדורות האלו היו בצלם אלוהים ומהם והלאה בני האדם כבר לא היו בצלם ובדמות. ▼
▲לצד המדרשים האלו, ישנם מדרשים אחרים לפיהם "בני אלוהים" הם בני הדיינים או החשובים. כך גם מפרש [[רש"י]] בפירושו הראשון בעקבות [[בראשית רבה]]: "בני האלוהים" - בני השופטים והדיינים, בדומה לכך שהביטוי "אלוהים" במקרא משמש לעיתים גם כאזכור של בית הדין. פירוש זה מסיט את הסיפור מנקודת מבט מיתולוגית לנקודת מבט אנושית, ולפיו עיקר הסיפור הוא תיאור המצב המוסרי הירוד בו דווקא בני השופטים לוקחים נשים כרצונם. ה[[רמב"ן]] מפרש שבני האלוהים היו [[אדם הראשון|אדם]], [[שת]] ו[[אנוש]], לפי המדרש הגורס כי שלושת הדורות האלו היו בצלם אלוהים ומהם והלאה בני האדם כבר לא היו בצלם ובדמות.
בעברית השתרש הביטוי "נפיל" לתאר אדם בעל איכות יוצאת דופן. "דור הנפילים" למשל בא לתאר דור איכותי מאוד שכיום כבר איננו קיים.
שורה 31:
==בתרבות הפופולרית==
חסידי [[אסכולת האסטרונאוט הקדמון]] טוענים כי למעשה מדובר בבני [[כלאיים]] של [[חייזרים]] ובני אדם. הם מוסיפים ומסבירים כי הטכנולוגיה ה[[חוצני]]ת המתקדמת הובנה שלא בצדק על ידי בני האדם שחיו לפני [[המבול]], כעדות למעמדם האלוהי של
== בארכאולוגיה ==
שורה 37:
==ראו גם ==
* [[עזאזל]]
* [[רפאים]]
* [[עוג מלך הבשן]]
שורה 47:
== קישורים חיצוניים ==
* מנחם נאור, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7891 הנפילים היו בארץ], אתר מט"ח
*[http://he.judaism.wikia.com/wiki/
*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1637 "דעת", האנציקלופדיה יהודית]
*[http://maori.yerushalmi.co.il/Front/Newsnet/reports.asp?reportId=175842 מאור החסידות]
| |||