נפיל

נפילים הם יצורים מיתולוגיים מקראיים, בעלי גודל או צורה חריגה, שעל פי המסופר בפרק ו' של ספר בראשית ובכמה ממדרשי חז"ל אם מקבלים את התיאור כפשוטו, היו מלאכים או צאצאי זיווג של בני-אלוהים או מלאכים עם בנות אדם: ”וַיְהִי כִּי־הֵחֵל הָאָדָם, לָרֹב עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׃ וַיִּרְאוּ בְנֵי־הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ׃ וַיֹּאמֶר ה', לֹא־יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה׃ הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי־כֵן, אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל־בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם; הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׃” (ספר בראשית, פרק ו').

אזכורים ומקורות

הנפילים מוזכרים לראשונה בספר בראשית כתוצר זיווג של בני האלוהים עם בנות אדם, וכסיבה להחלטת אלוהים להטיל מבול על העולם. עם זאת אין הכרח שהמונח "בני האלוהים" אינו מדבר על בני אדם רגילים, אחת הדוגמאות לכך היא שהמונח "אלוהים" במקרא, יכול לשמש גם כתיאור לאדם המשמש בתפקיד שופט.

מקור שמם על פי המדרש פרקי דרבי אליעזר, תרגום ירושלמי, הזוהר והרמב"ן הוא בנפילתם של המלאכים וצאצאיהם - "נפילים – שהפילו את העולם, ושנפלו מן העולם, ושמלאו את העולם נפלים בזנות שלהם". על פי המדרש גם ישנה זהות בין הנפילים לבין הרפאים, שנקראו בעוד שמות נרדפים במקרא.

בספר במדבר בתיאור חטא המרגלים מתארים המרגלים כי פגשו במסעם את הנפילים שהטילו עליהם מורא:

וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן-הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם.

— ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק ל"ג

המקרא באותו פרק נוקב בשמותיהם של שלשה נפילים "ילידי ענק" אשר התגוררו בחברון. תיאורים דומים לגבי בני הענק שפגשו המרגלים קיימים גם בתחילת ספר דברים. מובן המונח המקראי "ענק" אינו ברור, תרגום אונקלוס מתרגם "ענקים" בתור "גיבוריא" כלומר גיבורים, בניגוד למשמעות המודרנית של המילה ענק.

קיימות שתי גרסאות לזהותם של יצורים אלה. לפי גרסה אחת הנפילים היו מלאכי מעלה שירדו לארץ ("מלאכים נופלים") ולקחו להם בנות זוג מנשות בני האדם, לפי גרסה שנייה הנפילים היו תוצאה של אותם זיווגי כלאיים אסורים. בספר בראשית מסופר:

וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם.
וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה, וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ.
וַיֹּאמֶר ה':
לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם - בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו: מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.
הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם,
וְגַם אַחֲרֵי כֵן, אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם - וְיָלְדוּ לָהֶם,
- הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם.

— ספר בראשית, פרק ו', פסוקים א'–ד'

כאמור, הפרשייה המתארת את היווצרות הנפילים מעורפלת, ולא ברור ממנה האם הנפילים הם בני האלהים עצמם או צאצאיהם, אך היא בבירור מציגה תיאור מיתולוגי של היוולדות בני-כלאיים שנוצרו מזיווג בין בני האלהים ובנות האדם והם אלו שהיו ה"גבורים" או אנשי השם. תיאורים דומים נפוצים למשל במיתולוגיה היוונית וכן גם במיתולוגיות של עמים שכנים.

ההתייחסות במקרא לנפילים באה להגביל את ההתייחסות המעריצה אליהם, ובניגוד לתפיסות שראו בהם אלים נצחיים ובעלי כוחות מופלאים, המקרא אומר שהם אנושיים ומבטל את האפשרות שמזיווג בני האלהים עם בנות האדם ייוולדו צאצאים בני אלמוות ומדגיש "ויהיו ימיו מאה ועשרים שנה". בנוסף, סיפור הנפילים נמצא בתורה מיד לפני סיפור המבול, ובכך יש המפרשים כי הוא כנראה מכוון להדגיש את השחיתות המינית של דור המבול, אז אפילו בני האלהים לקחו להם נשים "מכל אשר בחרו".

במדרשים ובספרים החיצונים שנכתבו בימי בית שני מזוהים הנפילים עם המלאכים שבגדו באל, הפרו את תפקידם וסולקו או ירדו לארץ. לפי ספר היובלים הדבר אירע בימי ירד (הספר דורש את שמו של ירד כ"ירידה"). פירוש השם "נפילים" כמכוון לנפילת בני האלהים מהשמים מתאים לדברי ישעיהו: "איך נפלת משמים הילל בן שחר...". לעומת זאת, גם פירוש המילה נפילים כגיבורים (כלומר בני התערובת), אפשרי, כמו שנלמד מהביטוי "גבורים נֹפלים" שביחזקאל. ספר חנוך מתייחס לנפילים "ספור חטאות מאתיים מלאכים נפילים שהיו בימי ירד וחמדו את בנות האדם" . גם במדרשי האגדה של חכמי התלמוד משתקף פירוש כזה:

אמרה לפניו: ריבונו של עולם, מאצל שכינתך ממרום ירדו שני מלאכים עזא ועזאל וחמדו בנות ארצות, והשחיתו דרכם על הארץ עד שתלית אותן בין הארץ לרקיע.

במדרשים אחרים מתוארים הנפילים כיצורים אגדתיים, שכל אחד מהם היה נדרש לאלף גמלים, אלף סוסים ואלף שוורים להשביע את רעבונו האדיר, וכאשר החליט ה' להשמיד את הארץ במבול ניסו הנפילים להראות את כוחם בסוג של התרסה כלפי האל שלחו ידיהם אל על וניסו לחסום את ארובות השמים וברגליהם לסתום את התהומות אך ה' הרתיח את המים ושלק אותם.

לצד המדרשים האלו, ישנם מדרשים אחרים לפיהם "בני אלוהים" הם בני הדיינים או החשובים. כך גם מפרש רש"י בפירושו הראשון בעקבות בראשית רבה: "בני האלוהים" - בני השופטים והדיינים, בדומה לכך שהביטוי "אלוהים" במקרא משמש לעיתים גם כאזכור של בית הדין. פירוש זה מסיט את הסיפור מנקודת מבט מיתולוגית לנקודת מבט אנושית, ולפיו עיקר הסיפור הוא תיאור המצב המוסרי הירוד בו דווקא בני השופטים לוקחים נשים כרצונם. הרמב"ן מפרש שבני האלוהים היו אדם, שת ואנוש, לפי המדרש הגורס כי שלושת הדורות האלו היו בצלם אלוהים ומהם והלאה בני האדם כבר לא היו בצלם ובדמות.

בעברית השתרש הביטוי "נפיל" לתאר אדם בעל איכות יוצאת דופן. "דור הנפילים" למשל בא לתאר דור איכותי מאוד שכיום כבר איננו קיים.

בתרבות הפופולרית

בסדרת הטלוויזיה לוציפר למלאך אמנדיאל וללינדה בת האנוש נולד בן זכר, ספק נפיל ספק לא.

בסדרת הטלוויזיה "הנפילים", חייזרים מכוכב אחר החליטו ליישב את אסיריהם בכדור הארץ ואלו זכו לכוחות מיוחדים שגרמו לבני האדם להאמין שהם בני האלים, וכך העונש הפך למתנה. אלו לימים נקראו בתנ"ך - "הנפילים".

חסידי אסכולת האסטרונאוט הקדמון טוענים כי למעשה מדובר בבני כלאיים של חייזרים ובני אדם. הם מוסיפים ומסבירים כי הטכנולוגיה החוצנית המתקדמת הובנה שלא בצדק על ידי בני האדם שחיו לפני המבול, כעדות למעמדם האלוהי של החייזרים.

בארכאולוגיה

במקרים שונים נמצאו ממצאים ארכאולוגיים אשר שויכו לכאורה לנפילים, אולם נכון לשנת 2005, ממצאי עצמות ענק שנמצאו נבחנו על ידי פלאונטאולוגים וסווגו כעצמות דינוזאורים, ושאר הממצאים-לכאורה שנבחנו התגלו כמתיחות.

ראו גם

• עזאזל
• רפאים
• עוג מלך הבשן

לקריאה נוספת

• יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, תל אביב: הוצאת ידיעות ספרים.
• גיא דרשן, "סיפור בני האלהים ובנות האדם (בר' ו 1–4) לאור קטלוג הנשים ההסיודי", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כ"ג (תשע"ד), עמ' 155–178

קישורים חיצוניים

• מנחם נאור, הנפילים היו בארץ, אתר מט"ח
• ויקיהדות
• "דעת", האנציקלופדיה יהודית
• מאור החסידות(הקישור אינו פעיל)
• ספר האגדה, מעשה בראשית והדורות הראשונים, אגדה קיג
• פרופ' בנימין זומר, מדוע יש בני אלים בתורה מונותאיסטית? באתר התורה