שמואל תמיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לחטיבת גולני |
מ הוספת קישור לאור יהודה |
||
שורה 118:
לאחר [[מלחמת לבנון הראשונה]] נותרו בידי ארגונים שונים, ובידי [[סוריה]] [[שבוי]]ים ישראלים. היה צורך במשא ומתן עם ראשי הארגונים ועם גורמים נוספים ותמיר מונה על ידי הממשלה לכהן כ"יו"ר צוות הגיבוש לטיפול בשבויי מלחמה". שחרור השבויים התבצע במספר שלבים. ראשית שוחררו שישה חיילי [[נח"ל]] שנשבו בשנת [[1982]], תמורת 4,700 מחבלים,{{הערה|1=[[תא"ל]] [[עמוס גלבוע]], [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/295/931.html?hp=1&cat=479 החטא הקדמון], [[nrg מעריב]], 16 באוקטובר 2011.}} בנובמבר [[1983]]. לאחר שחרורם של אלו נותרו שבויים בידי סוריה ובידי ארגונו של [[אחמד ג'יבריל]]. השבויים שנותרו בידי סוריה שוחררו ביוני [[1984]] תמורת כשלוש מאות חיילים סורים שנפלו בשבי במהלך המלחמה. כן הוחזרו גופותיהם של חיילים שהוחזקו בידי הסורים.
בשנת [[1985]] פרש מתפקיד זה עקב התנגדותו לעסקה המתגבשת שכונתה "[[עסקת ג'יבריל]]" במסגרתה שוחררו 1,150 מחבלים תמורת שלושה חיילים (חזי שי, נסים סאלם ויוסף גרוף). על העסקה (שבוצעה במאי 1985) נמתחה ביקורת ציבורית עזה. תמיר, שראה בעסקה כבלתי סבירה,{{הערה|[[רונן ברגמן]], '''מדינת ישראל תעשה הכל: הקרב החשאי על השבויים והנעדרים''' (עורך: שחר אלתרמן), [[אור יהודה]]: [[הוצאת כנרת|כנרת]], תשס"ט 2009, עמ' 77.}} רצה לפרוש זמן קצר לאחר אישור העסקה בממשלה. שר הביטחון, [[יצחק רבין]], חשש שהתפטרותו של תמיר, שנחשב למנהל משא ומתן קשוח, עלולה להקשיח את עמדתו של ג'יבריל ולכן סירב לקבל את התפטרותו. הוא הצליח לשכנע את תמיר לדחות את התפטרותו עד לאחר ביצוע העסקה.{{הערה|'''מדינת ישראל תעשה הכל''', עמ' 109.}}
תמיר נפטר בביתו בהרצליה פיתוח ב-[[29 ביוני]] [[1987]], ונקבר בבית העלמין [[סנהדריה]] בירושלים.
| |||