מקס ליליינטל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מלחמת האזרחים האמריקאית ==> מלחמת האזרחים האמריקנית
סדר כרונולוגי, תיקון קישור, הסרת כפילות
שורה 32:
 
==קורות חיים==
ליליינטל למד בישיבת [[פירת|פיורדא]] תחת הרב [[וולף המבורגר]] וקיבל [[סמיכתסמיכה זקניםלרבנות]] מרבה של מינכן, [[צבי הירש אאוב]], שנחשב מסורתי למדי. בדיסרטציה שלו לדוקטורטל[[דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת מינכן]], שהוגשה ב-[[1837]], עוד נמנע מכל עיסוק ביקורתי בטקסטים, בין מהתורה ובין מהתלמוד. רק בסוף [[שנות ה-30 של המאה ה-19|שנות ה-30]] הכיר את [[לודוויג פיליפסון]] הרפורמי שהלך והשפיע עליו בהדרגה.{{הערה|Bruce L. Ruben, '''Max Lilienthal: The Making of the American Rabbinate''', Wayne State University Press, 2011. עמ' 18–19. להלן '''רובן'''.}} הוא למד ב[[אוניברסיטת מינכן]] וקיבל תואר [[דוקטור]] ב-[[1837]]. ב-[[1839]] הוזמן לכהן כ[[מנהל]] בית הספר היהודי המודרני שהוקם ב[[ריגה]] לבקשת יהודי הקהילה, שביקשו להביא את רוחה של [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]] בנוסח [[יהדות גרמניה]] אל קהילתם. הוא נסע לרוסיה עם מכתבי המלצה מכמה מנהיגים יהודיים בגרמניה. בנאום הפתיחה של בית הספר ב-[[1840]] הילל ליליינטל את ה[[צאר]] [[ניקולאי הראשון]], ועל כך זכה בטבעת יהלום.
 
בדצמבר [[1841]] הזמין אותו [[סרגיי אובארוב]] (Ува́ров), השר לענייני השכלה עממית של האימפריה הרוסית, לייעץ לו בתוכניותיו בתחום החינוך שמטרתן לקדם את מצב היהודים לקרב אותם לרעיונות ה[[מודרנה]] ולחזק את הזדהותם עם [[רוסים|העם הרוסי]]. אובארוב תכנן לפתוח, במקום [[תלמוד תורה|תלמודי התורה]] הדתיים, בתי ספר מתקדמים שבהם ילמדו את מקצועות הקודש והחול, והוא זימן את ליליינטל אליו ל[[סנקט פטרבורג]] כדי שיסייע לו לעמוד על הלכי הרוח אצל הציבור היהודי ויפעל לשכנע את היהודים לקבלת את תוכניותיו. ליליינטל בא לסנקט פטרבורג והחל לפתח בהתלהבות תוכניות לימודים ורעיונות חינוכיים. הוא כתב לכמה מראשי המשכילים ב[[מערב אירופה]] – ובהם [[יום-טוב ליפמן צונץ|צונץ]], [[אברהם גייגר]] ו[[שד"ל]] – וביקש את עזרתם, לרבות בכך שישלחו את תלמידיהם לשמש כמורים בבתי הספר שיקים.