סנהדרין – הבדלי גרסאות

חז"ל פירשו שעונש המוות מתייחס למקרה של "[[זקן ממרא]]" – אחד מן החכמים ה[[סמיכהסמיכת לרבנותזקנים|סמוכים]] שאינו מקבל את הסמכות העליונה של הסנהדרין, ו[[פסק הלכה|מורה הלכה למעשה]] בניגוד לדבריה.

במחצית השנייה של המאה הי"א לסה"נ הפכה [[חיפה]] למרכז יהודי חשוב ליהודי הגליל, לאחר שישיבתש[[ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)|ישיבת גאון יעקב]] בראשותו של ר' [[אליהו הכהן גאון]] גלתה מירושלים לצור, וחיפה נבחרה כמרכז הסמלי לריבונות הגאונות הארץ-ישראלית בראשות ר' אליהו הכהן. באירוע רב רושם שנערך בחיפה בהושענאב[[הושענא רבה]] בשנת[[ד'תתמ"ג]] ([[1082]]) לסה"נ קידשהכריז ר' אליהו הכהן אתעל לוח השנה של אותה שנה, חידש את הגאונות והסמיךו[[סמיכת זקנים|הסמיך]] 'חברים בסנהדרין הגדולה'. תיאור המאורע המופיע במגילתב[[מגילת אביתר]], שחוברה בידי [[רב אביתר גאון|אביתר]] בנו של ר' אליהו הכהן ונמצאה בגניזהב[[הגניזה הקהירית|גניזה הקהירית]], מספר על הגעתו של ר' אליהו הכהן לחיפה "לקדש את השנה, וחידש את הגאונות ואת הסמיכה בבית הוועד נגד כל בני ישראל, וישם אלות נמרצות וקללות נחרצות על כל חולק ומפליג ועל כל גוזל ומשיג גבולין, וכתוב בספר התקנה והסמיכה, וחותם ידו ויד כל החכמים בו". אך למרות אירוע חשוב זה המצביע על חשיבות המקום בעיני יהודי ארץ ישראל, הביא [[מסע הצלב הראשון|הכיבוש הצלבני]] בשנת 1100 לחורבן היישוב היהודי בחיפה, ור' [[בנימין מטודלה]] העוברשעבר בה בסביבות 1170 לסה"נ [ד"א תתק"ל] כבר לא הזכיר קהילה יהודית במקום.