|
==חייו==
===ראשית דרכו===
רוי פאראן נולד בעיר [[פורלי]] שבחבל [[סארי (מחוז)|סארי]] ב[[אנגליה]] בשנת 1921, למשפחה [[נצרות קתולית|קתולית]]. בילדותו עבר עם משפחתו ל[[הודו]],{{הערה|1=ישנה טענה כי פאראן אף נולד בהודו.}} מקום בו שירת אביו כאיש [[חיל האוויר המלכותי]]. למד בבית ספר בריטי בעיר [[שימלה]] בצפון הודו, במדרון הרי ה[[הימלאיה]], שהייתה [[בירת קיץ|בירת הקיץ]] של הודו בימי השלטון הבריטי. לאחר סיום לימודיו התקבל ל[[המכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט|מכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט]] {{אנ|Royal Military College, Sandhurst}} בבריטניה ובה הוסמך לקצונה ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]].
===גיבור מלחמה===
בשעות הערב של [[6 במאי]] [[1947]] עצר צוותו של פאראן נער בן 17 מ[[ירושלים]] בשם [[רצח אלכסנדר רובוביץ|אלכסנדר רובוביץ]], בעת שהדביק כרוזים של ה[[לח"י]]. הצוות לקח את הנער לחקירה בכביש ירושלים-[[יריחו]]. הוא נחקר ב[[עינויים]] ומת תוך כדי החקירה; גופתו הושלכה ולא נמצאה. בחקירת היעלמותו של הנער נמצאו עדי ראייה שהעידו שהבחינו באדם דובר [[אנגלית]] ולבוש בבגדים אזרחיים גורר את הנער לאחר מאבק למכונית אזרחית ובה מספר אנגלים. מגבעת אזרחית עליה היה רשום שמו של פאראן נמצאה בזירת החטיפה, והובילה את החקירה לכיוונו של פאראן.
במסמכים שנחשפו בבריטניה לראשונה רק בשנת [[2004]], נתגלה דו"ח מקורי מזמן האירוע של הבריגדיר [[ברנרד פרגוסון]], העוזר המיוחד למפקד המשטרה שיזם את הקמת הצוותים המיוחדים, שבו הצהיר פרגוסון כי הנער נהרג בעת חקירתו בידי פאראן וכי הוא, פרגוסון, מסר על כך לקולונל גריי, מפקד משטרת המנדט. מסמך אחר בחתימתו של גריי אישר זאת, אך על פיו לא נקט גריי בכל פעולה נגד פאראן, משום שבידי הנער נמצאה רשימה ובה 45 שמות, וגריי החליט לחקור את האנשים שברשימה כדי לשבור את ה[[לח"י]] בירושלים. גריי האמין כי מעצרו של פאראן ישבש את המאמץ לחשוף את אנשי הלחלח"י, והחליט לעכב את החקירה נגדו. כעבור זמן לא רב, כשגריי יצא לחופשה ב[[אנגליה]], התחדשה החקירה נגד פאראן. כאשר נודע לו כי עומדים להעמידו לדין באשמת [[רצח]], הוא גנב כלי רכב ונמלט ל[[סוריה]]. הבריטים שכנעו את פאראן לשוב לארץ והוא שב כעבור שבוע, מלווה בקצין ממשטרת המנדט. בשובו הושם במעצר ב[[מחנה אלנבי (ירושלים)|מחנה אלנבי]] בירושלים, ממנו נמלט ל[[עבר הירדן]] ולאחר מכן, לסוריה. הוא שב וחזר לארץ ישראל מרצונו, כאשר נודע לו כי אנשי לח"י עומדים לפעול נגד חבריו. פאראן הועמד לדין ב-[[1 באוקטובר]] 1947 בפני בית דין צבאי בריטי בירושלים, אך זוכה מחוסר הוכחות, מאחר שגופתו של רובוביץ לא נמצאה ומאחר שחבריו של פאראן סירבו להעיד נגדו. לאחר הזיכוי הוברח פאראן מן הארץ: הוא נלקח הישר מאולם בית המשפט ל[[שדה התעופה לוד]], משם הוטס ל[[מצרים]] וממנה הפליג בספינה של [[הצי הבריטי]] לבריטניה.
פרשת הרצח והמשפט עוררו סערה ב[[היישוב|יישוב]]. אנשי הלחלח"י לא ויתרו על עריכת חשבון עם פאראן גם לאחר שעזב את הארץ. ב-[[4 במאי]] [[1948]] הכין איש הלחלח"י [[יעקב חרותי]] [[חבילת נפץ]], בהטמינו מטען נפץ בספר מחזותיו של [[ויליאם שייקספיר|שייקספיר]], ושלח את החבילה מסניף [[דואר]] ב[[לונדון]] למענו של פאראן. אחיו של רוי פאראן, רקס פאראן, שהיה בן 24, פתח את החבילה (שהייתה ממוענת ל'''ר. פאראן''') ונהרג מההתפוצצות.
===חייו האזרחיים===
|
