התעשייה האווירית לישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|אתר רשמי}} בקישורים חיצוניים על סמך ויקינתונים, במידה וחסרה תבנית (תג)
מ קידוד קישורים
שורה 106:
*'''[[וסטווינד]]''': [[מטוס מנהלים]] דו-מנועי, שיכול לשאת בין שבעה לעשרה נוסעים. תכנונו התבסס על תכנון של חברת Aero Commander למטוס סילוני בשם Jet Commander, שזכויות הייצור שלו נמכרו לתעשייה האווירית בשנת 1967.{{הערה|{{הצופה||התעשייה האווירית תייצר מטוסי סילון נוסעים קטנים ־ סיכוי לייצוא|1967/09/19|00212}}}} יוצרו 150 מטוסים מהדגם המקורי, ו-244 מטוסים מדגם מתקדם, שנקרא Westwind II. המטוס האחרון ירד מפס הייצור בשנת 1987.
*'''[[גאלפסטרים G100|אסטרה]]''': [[מטוס מנהלים]] דו-מנועי, שיכול לשאת בין שישה לעשרה נוסעים. [[אב טיפוס]] של המטוס טס לראשונה ב-19 במרץ 1984. ב-24 בספטמבר 1984 שבר מטוס האסטרה את שיא המהירות בטיסה מחוף לחוף בארצות הברית למטוס מנהלים, כאשר טס מיו יורק ללוס אנג'לס ב-4 שעות ו-24 דקות.{{הערה|{{מעריב|דן ארקין|מטוס המנהלים "אסטרה" השיג שיא טיסה עולמי|1984/10/04|00208}}}} המטוס הראשון מייצור סדרתי טס לראשונה ב-20 במרץ 1985 וקיבל את אישור [[רשות התעופה הפדרלית]] של ארצות הברית ב-29 באוגוסט 1985. יוצרו 245 מטוסים מדגם זה.
*'''[[גאלפסטרים G100|גלקסי]]''': מטוס מנהלים בינוני דו-מנועי, טיסת הבכורה שלו נערכה ב-25 בדצמבר 1997 והוא קיבל את אישור רשות התעופה הפדרלית שנה אחר כך.{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|מטוס המנהלים גלאקסי של תע"א קיבל רישוי ממינהל התעופה האזרחית בארה"ב|89010|17 בדצמבר 1998}}}}
*'''[[גאלפסטרים G150]]''': דגם משופר של ה"אסטרה". יוצרו 120 מטוסים מדגם זה. המטוס האחרון ירד מפס הייצור בשנת 2017.
*'''[[גאלפסטרים G280]]''': דגם משופר של ה"גלקסי" שהושק בשנת 2012.
שורה 210:
חברת [[מגל מערכות בטחון]] הוקמה בשנת 1969 כחטיבה בתוך מפעל מבת ביהוד, במטרה למצוא פתרון שיחסום את חדירות המחבלים לאורך [[נהר הירדן]], בתקופת [[מלחמת ההתשה בבקעת הירדן]]. החטיבה הפכה לחברה בשנת 1984, כאשר נמכרו 75% ממניות החברה, תמורת 1.5 מיליון דולר (כלומר לפי [[שווי שוק]] של 2 מיליון דולר) לחברת מירה-מאג, שבבעלות אנשי העסקים [[נתן קירש]] ויעקב אבן עזרא{{הערה|{{גלובס|גתית פנקס|"הגיע הזמן שאפנה את הבמה במגל לדור הבא"|1000108891|4 ביולי 2006}}}}. התעשייה האווירית המשיכה להחזיק ב-25% מהחברה עד שנת 2003, כאשר מכרה את יתרה המניות שהחזיקה תמורת 6.4 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|אבישי עובדיה|מירה-מאג מחזקת שליטתה במגל: רוכשת אחזקות התעשייה האווירית בכ-6.4 מיליון דולר|708868|24 ביולי 2003}}}}.
====מפעל מת"א====
בשנת 1975 החלה הקמתו של "מפעל התחזוקה האווירית" (מת"א) ב[[אזור התעשייה עטרות]] בצפון ירושלים, ביוזמת ראש עיריית ירושלים [[טדי קולק]] ושר הביטחון שמעון פרס, במטרה לפתח מקורות תעסוקה יצרניים בירושלים{{הערה|{{מעריב|יחיאל לימור|התעשייה האווירית תקים מנער בעטרות|1975/02/24|00403}}}}. בשנת 1977 החלה [[החברה הכלכלית לירושלים]] בהקמתם של מבנים ייעודיים למפעל ב[[שדה התעופה עטרות]], במפעל עבדו באותה עת כבר 120 עובדים והוא עסק בייצור חלפים ותחזוקת מערכות של כלי טיס{{הערה|{{דבר||הושלם תכנון המבנים|1977/12/07|00307}}}}. המפעל שהוקם בשדה התעופה עטרות התמחה בשיפוץ מסוקים. בין השאר הוסמך כמרכז תחזוקה של חברת [[סיקורסקי]] האמריקנית{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|מפעל מת"א של תע"א בעטרות הוסמך כמרכז תחזוקה של סיקורסקי האמריקנית|499428|20 ביוני 2001}}}}, ועסק בשיפוץ מסוקי התובלה מדגם יסעור של חיל האוויר ושל צבא תאילנד{{הערה|{{הארץ|מאת אמנון ברזילי|התעשייה האווירית תשביח 30 מסוקים של צבא תאילנד ב-22 מיליון דולר|1.752462|28 בנובמבר 2001}}}}. בשיאו העסיק המפעל כ-600 עובדים. אחד הלקוחות הגדולים של המפעל במהלך השנים היה חיל האוויר האמריקאי, לאחר שהחברה זכתה במכרז לשיפוץ מסוקיו המוצבים באירופה{{הערה|{{מעריב|דן ארקין|התעשייה האוורית זכתה במיכרז לשיפוץ מסוקי חיל האויר האמריקני באירופה|1983/01/31|00208}}}} בתחילת [[המאה ה-21]] החלו לקוחות בינלאומיים להחרים את המפעל עקב מיקמו מעבר לקו הירוק{{הערה|{{גלובס|פליקס פריש|לקוחות בינלאומיים מחרימים את מפעל המסוקים של תע"א שמעבר לקו הירוק|771773|16 בפברואר 2004}}}}, כולל [[חיל האוויר האמריקאי]]{{הערה|[https://www.port2port.co.il/article/%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94הובלה-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AAאווירית/%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9Cמפעל-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9Dהמסוקים-%D7%A9%D7%9Cשל-%D7%AA%D7%A2תע-%D7%90א-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%93הפסיד-8-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9Fמיליון-%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8דולר-%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%9Cבגלל-%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95מיקומו-%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8מעבר-%D7%9C%D7%A7%D7%95לקו-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7הירוק/ מפעל המסוקים של תע"א הפסיד 8 מיליון דולר בגלל מיקומו מעבר לקו הירוק], באתר פורט2פורט, 5 באפריל 2005}}. רוב פעילות המפעל הופסקה בשנת 2006{{הערה|{{NFC|דרור מרום|מפעל של תע"א בצפון י-ם גווע מסיבות פוליטיות|001-D-149441-00|23 בדצמבר 2007}}{{ש}}{{ynet|תני גולדשטיין|צמצומים צפויים במפעל התעשייה האווירית בעטרות|3268697|28 ביוני 2006}}}}. במפעל פועל מתקן להרצת להבי מסוקים.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|ביקור בשדה התעופה הנטוש בירושלים וב"בית החולים למסוקים"|5616373|2 בנובמבר 2019}}}}
 
== חשדות לפלילים ==