ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 472:
::::::ב[[בטון]] לדוגמה היחס הוא בסדר גודל. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 18:35, 26 בפברואר 2020 (IST)
:::::אני חושב שהמצב מסובך יותר. על צידי הגוף הנופל מופעלים מאמצי גזירה. גלי קול העוברים דרך הגוף מפעילים לחילופין מאמצי מתיחה ולחיצה ולא מדובר על כוחות זניחים - זה מה שגרם לטילים סובייטיים להתפרק בכניסה לאטמוספירה, והסיבה לעיצוב קפסולות נחיתה כחרוט רחב שבסיסו מעוגל. המסקנה שלי היא שאם גלי הקול הספיקו על מנת לקרוע מתכת, ההשפעה שלהם על חומר חלש יותר תהיה עוד יותר דרסטית. קשה לי להאמין שאפשר יהיה לקבל תוצאות ראליות, אפילו בסדר גודל אחד או שניים, ממצב כה מורכב ללא סימולציה מורכבת מאד. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span> אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 19:40, 26 בפברואר 2020 (IST)
:הייתי מחפש מאמרים שמדברים על שבירה של מטאורים באטמוספרה. מטאורים עשויי קרח יהיו הכי רלוונטיים לדעתי. יש כמה מאמרים שמדברים על שבירה באטמוספרה, למשל [http://adsabs.harvard.edu/full/1969SAOSR.305.....M] [http://adsabs.harvard.edu/full/1996ASPC..104...53C]. נראה שמה שקובע אם המטאור יישבר הוא הנקודות החלשות, או פגמים, בחומר. בנקודות כאלו החוזק יכול להיות קטן בכמה סדרי גודל מהחוזק הגבישי. אין אפשרות למדל דבר כזה. אם אתה מתכוון להציע אפשרות לבנות גוף כזה, הדבר הקריטי יהיה הקפדה על איכות החומר. אם אתה רוצה לעבוד בהנחה שהחומר יהיה איכותי בכל נפחו, אז תשתמש בחוזק שמצוי בספרות (מתיחה, לחיצה, גזירה, פיתול). או אז צריך ללמוד מהם המאמצים העיקריים - כנראה גלי הלם קוליים, כוחות אווירודינמיים, שוק תרמי, ועוד. ככה אני הייתי מתחיל עבודה כזו. [[משתמש:Setreset|‏Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 13:01, 1 במרץ 2020 (IST)
== כמה ג'אול זה קלוריה ==
| |||