מנת משכל – הבדלי גרסאות

 

==התפתחות מבחני מנת המשכל==

אדולף פרנק כתב ספר פילוסופי העוסק במבחני [[אינטליגנציה]], ולאחר שנים הוקם מוסד, על ידי פסיכולוג גרמני, וונדט{{הערה|1=וודנט, 1972 בתוך גלנץ, 1966}}, אשר בדק את המושג על פי תחום ה[[פסיכיאטריה]].

וילהלם עורר את סקרנותו של אביגהאוז שחקר את השפעת העייפות על היכולת הקוגניטיבית של האדם, בינה חקר את השקפותיו של אביגהאוז ותיאר את המושג באמצעות יכולות שונות של האדם. [[אלפרד בינה]] פיתח מבחנים שונים על מנת לבדוק יכולות שונות של האדם. בינה הוא הראשון שחיבר מבחנים למדידת מנת משכל ולא רק חקר את נושא האינטליגנציה.

 

 

מבחני ה-IQ הראשונים עבור ילדים פותחו בשנת [[1905]] על ידי [[אלפרד בינה]] ו[[תיאודור סימון]]. בעקבות העברת [[חוק לימוד חובה|חוק חינוך חובה]] ב[[צרפת]], ביקשה הממשלה ליצור מבחן שיעריך את היכולת האינטלקטואלית של הילדים לצורך סיווג התלמידים לרמות. בינה סבר שאינטליגנציה צריכה להימדד באמצעות משימות שדורשות היגיון ופתרון בעיות ולא על ידי כישורים תפיסתיים. בינה המציא את המונח גיל מנטלי (ב[[צרפתית]]: Âge mental, ב[[אנגלית]]: mental age), וטען שילד מעוכב או פחות אינטליגנטי יבצע את המבחן ברמה המאפיינת ילד צעיר יותר, בעוד ילד [[מחונן]] יתפקד ברמה המאפיינת ילד בוגר יותר. במבחן שבנה היו פריטים ברמת קושי עולה, וככל שהילד הצליח לענות על יותר שאלות הגיל המנטלי שלו הוערך כגבוה יותר. הגיל המנטלי הושווה לגיל הכרונולוגי של הילד על מנת להעריך את רמת התפתחותו השכלית. עם זאת, מאחר שבשלב מסוים האינטליגנציה נותרת קבועה ואילו הגיל ממשיך לעלות, נוצר קושי להעריך את רמת האינטליגנציה בקרב מבוגרים.

# '''אובייקטיביות''' – מגוון השאלות יעמידו את כלל הנבחנים ב"קו זינוק" אחד, ולא יפלו חלק מהנבדקים על רקע שונותם החברתית, תרבותית ואישיותית. הערכת המבחן לא תושפע משיקולים סובייקטיביים של הבוחנים אלא תבוצע באופן אחיד.

# '''מהימנות''' – כשם שאינטליגנציה של אדם נחשבת לעקבית ויציבה, כך גם על תוצאות המבחנים להיות עקביות ויציבות בביצוע המבחנים בשנית או בנוסח מקביל.

 

==המבחן כיום==

מאוחר יותר פיתח וכסלר גם מבחן אינטליגנציה לילדים ([[מבחן וקסלר לילדים|WISC]] – Wechsler Intelligent Scales for Children).

 

 

הבחינה בודקת רק את רמת ההבנה וה[[לוגיקה]] במספרים ו[[גאומטריה אוקלידית|הנדסת המרחב]], ולכן אינה מעידה על כישרון בתחומים אחרים, כגון [[מוזיקה]], [[ציור]], [[ספורט]] או יכולות חברתיות. כמו כן קבוצות מיעוטים רבות טוענות כי המבחנים מושפעים מהטיות תרבותיות ולכן הן מקבלות ציונים נמוכים יחסית.

 

===מבחן מינסוטה===

 

=== מבחן אלפא הצבאי===

 

=== מבחן רייבן ===

 

 

== הביקורת על מבחני האינטליגנציה ==

# המבחן בודק הישגים לימודיים ולא רק אינטליגנציה. המבחן בודק ידע קודם ולא רק את יכולת השימוש בו. כמו כן, הכנות למבחן האינטליגנציה יכולות להוביל לציון גבוה, ותרגול מרוכז גם הוא עשוי לשפר את סיכויי ההצלחה במבחן.

# המבחן אינו גמיש. המבחן מקבל בדרך כלל רק תשובה נכונה אחת, גם כשתשובות אחרות עשויות להיות נכונות אף הן.

* ד"ר גלנץ, י'. (1966). המבחנים בפסיכולוגיה. ירושלים-תל אביב: [[הוצאת ספרים אחיאסף]], [[הוצאת ברונפמן]].

* אנסטאזי, א' (1954). "מבחנים פסיכולוגיים". המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת פורדהם, מהדורה שישית, 19-20, 38-41, 222-245.

* ארטמן, ל' (2000). "המהפכה השקטה במדידת משכל: WISC-R95". במכללה, 12, 9-16.