מרוץ סמכויות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת עותר ומשיב
כריכה
שורה 16:
 
==הלכת מרוץ הסמכויות==
ב"פרשת 15 הדקות"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=08000580.p06|סוג=בג"ץ|עותר=פלוני|משיב=בית הדין הרבני האזורי בחיפה}}}} קבע בית המשפט מבחנים לעניין מרוץ הסמכויות. המבחן החשוב ביותר לקביעה היכן יידון סכסוך שהוגשו בעניינו תביעות לבית הדין ולבית המשפט הוא המבחן הכרונולוגי, היינו: הערכאה אשר אליה הוגשה התביעה בראשונה, תהיה הערכאה שתדון בעניין. [[בית הדין הרבני הגדול]] פסק שתביעות המוגשות באותו יום הן דינן כתביעות שהוגשו בעת ובעונה אחת, ואז יקדםיקודם במרוץ הסמכויות בית הדין, הרבני שסמכותו לדון בנושא הגירושין הכלול בתביעה היא ייחודית, ולא לביתבית המשפט האזרחי שסמכותו היא שיורית. אולם דחה בג"ץ דחה גישה זו, ופסק כי גם הפרש של כמה דקות לטובת ערכאה מסוימת, מספיק לצורך רכישת הסמכות. באותו פסק דין פסק בג"ץ שגם במקרה בו התביעה לבית הדין קודמת כרונולוגית, עדיפותו כפופה למבחני

==מבחן הכריכה. לבירור תוקף הכריכה לתביעת גירושין בבית הדין, נקבע מבחן התלוי בשלוש שאלות:==
באותו פסק דין פסק בג"ץ שגם במקרה בו התביעה לבית הדין קודמת כרונולוגית, עדיפותו כפופה למבחני ה'''כריכה'''. "כריכה" היא צירוף של נושאים נוספים הנוגעים לגירושין, האמורים להידון בבית הדין הרבני דווקא, לתביעת הגירושין עצמה. במקרה שנושאים כאלו נכרכו לתביעת הגירושין, תינתן עדיפות לבית הדין הרבני ללא התחשבות במבחן הכרונולוגי. היות והכריכה מאפשרת אילוץ דיון דווקא בית הדין הרבני, עלול כלי זה להיות מנוצל לרעה על ידי הצד המעוניין שהדיון יתקיים בבית הדין הרבני. על מנת להקשות על אפשרות זו, נקבע מבחן לבירור תוקף הכריכה לתביעת גירושין בבית הדין, התלוי בשלוש שאלות:
# '''האם תביעת הגירושין שהוגשה כנה?''' - כלומר, האם קיימת עילת גירושין מבוססת לפי ההלכה.?
# '''האם נעשתה כריכה כדין?''' - האם מדובר בנושאים הניתנים לכריכה? למשל מזונות ילדים (מזונות ילדים כן ניתנים לכריכה, ראו דנג"ץ 6454/14) וברית מילה אינם ניתנים לכריכה. האם התבצעה כריכה מפורשת - כלומר, האם צויין במפורש בכתב התביעה כי בית הדין מתבקש להכריע בעניין?
# '''האם הכריכה עצמה כנה?''' - כריכהכלומר, שאינה כנה,האם היאעצם כזוהכריכה המעלהאינה כוונותצעד טקטיותטקטי מצד בעל דין המבקש להיבנות מהכריכה.?
אם התשובה לאחת השאלות היא שלילית, ''לא'' תינתן עדיפות לתביעה המוקדמת בבית הדין, אלא תיקבע על פי המבחן הכרונולוגי.
בית הדין הרבני הגדול פסק שבאופן דומה חל מבחן הכנות גם על תביעות שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה, כך שתביעה מוקדמת שאינה כנה לא תזכה לעדיפות. אולם בג"ץ, בפרשת 15 הדקות, דחה גישה זו וצמצם את הכנות הנדרשת בהגשת תביעה לבית משפט, כך שרק במקרה של חוסר [[תום לב]] דיוני, לרבות בהמצאה מאוחרת של מסמכי התביעה לנתבע, יש מקום להעניק את הסמכות לבית הדין למרות שהתביעה בבית המשפט לענייני משפחה הייתה מוקדמת יותר.
 
שורה 26 ⟵ 29:
# כאשר טרם התקבלה הכרעה בנוגע להתקיימות תנאי הכריכה - מסור בידי כל ערכאה שיקול דעת לעכב את הדיון על מנת לאפשר לערכאה האחרת להכריע בשאלת הסמכות.
# כאשר הוכרעה שאלת הסמכות על ידי אחת מן הערכאות - הערכאה השנייה לא תיזקק לתביעה. אין לאפשר קיומם של הליכים מקבילים, באותם הנושאים, בשתי ערכאות השיפוט.
השופטת ביניש הותירה מקום לחריגים, "טעמים מיוחדים", אשר בהתקיים אחד מהם, תוכל ערכאת שיפוט להיזקק לתביעה, על אף שהערכאה הנגדית הכריעה בשאלת הסמכות. טעמים מיוחדים אלו, הם מקרים בהם ערכאה כלל לא קיימה דיון בהתקיימות תנאי הכריכה, או לחלופין אם ההחלטה נגועה בפגם חוקי או יורדת לשורש הסמכות. כך למשל: בית דין קבע כי הכריכה כדין למרות שנכרך עניין שאינו ניתן לכריכה על פי טיבו.
 
==קישורים חיצוניים==