מועצה אזורית עמק המעיינות – הבדלי גרסאות

ההתפתחות המהירה של ההתיישבות בעמק הובילה ל[[פער חברתי]] עמוק בין שני סוגי האוכלוסייה היהודית שישבו בו: מצד אחד, תושבי הקיבוצים הוותיקים, ומהצד השני העולים החדשים תושבי המושבים והעיר בית שאן. הפער נכר בתחומים רבים: בידיעת השפה, בביסוס הכלכלי, בחינוך (בשנת 1961, למשל, 5.1% מאנשי המושבים היו בעלי השכלה תיכונית, לעומת 71% מאנשי הקיבוצים) ואף במספר הילדים למשפחה. פער משמעותי נוסף היה הקשר לשלטונות המדינה - בעוד הקיבוצים נהנו מגישה לאלה, למושבים ולאנשי בית שאן לא הייתה כל השפעה על מקבלי החלטות.{{הערה|גבריאל ליפשיץ, '''ערי הפיתוח ומרחבן הכפרי : ניתוח על-פני זמן של פערים חברתיים, ארץ-ישראל'''; מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כב (תשנא) 106-117, האוניברסיטה העברית}}{{הערה|{{הצופה||המועצה האזורית בית שאן ופעולותיה|1956/03/29|00300}}}}

==== עד מלחמת ששת הימים ====

 

תשתיות החינוך והתרבות שהוקמו בבקעה במהלך השנים הראשונות החלו לתת את אותותיהן בסגירה מסוימת של הפערים החברתיים, בעיקר בתחום החינוך. חוק חינוך חובה, על אף שלא יושם במלואו, העלה משמעותית את אחוז ילדי העולים שזכו להשכלה יסודית ועל יסודית במסגרת החינוך הממלכתי. בתחום הספורט התפתחו מאוד ענפי [[שחייה תחרותית|השחייה]] וה[[כדורמים]] וספורטאי האזור הגיעו להישגים נכבדים ברמה הארצית.