קאנה קורסו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
מ הוספת קישור לספרות ימי הביניים
שורה 17:
במקומות רבים הפך הקנה קורסו לעוזרו של ה[[קצב (מקצוע)|קצב]] המקומי (כמו גזע [[רוטווילר|הרוטווילר]]), ועד היום ישנם איטלקים הקוראים לגזע זה "כלב הקצבים" (Cane Di Maccelaio). תפקידו היה להוביל את הבקר לשחיטה או לזירת המכירות בכיכר השוק. במידה וה[[פרה|שור]] היה הופך להיות מסוכן, יוצא מכלל שליטה ומתפרע, הקורסו היה נדרש ל"נטרל" אותו ולהשכיבו על הקרקע, תוך תפיסת המפרקים ברגליו. גם בקרב נהגי העגלות היה הקנה קורסו פופולרי ביותר, ותפקידו היה לרוץ לצידן ולאבטח את העגלון ומטענו מפני שודדי דרכים.
 
עם השנים, בשל המעבר מחיים כפריים לחיים בכרך, הלך ודעך גידולו של הגזע עד שכמעט ונכחד. פריטים בודדים נשארו בחוות שבדרום איטליה (בהן הכלבים עברו מדור לדור במשך מאות שנים). בראשית שנות השמונים התגלו בדרום איטליה כמה עשרות כלבים, שצורתם הייתה מוכרת מספרותמ[[ספרות ימי הביניים]] ומציורים עתיקים מ[[המאה ה-13]]. לאחר הגילוי החלו חוקרים איטלקיים להתחקות אחר גזע זה, לחקור את עברו ולטפחו מחדש.
 
ב- [[1996]] הכירה [[הפדרציה הבינלאומית לכלבנות]] באופן רשמי בקנה קורסו כגזע, ומאז הוא רוכש לו אוהדים רבים בכל רחבי העולם, ובתקופה האחרונה גם בישראל.