חלה (מתנות כהונה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11:
|ספרות הלכתית נוספת=
}}
[[קובץ:הרב דוד צדקה במאפיית מצות יהודה (cropped).jpg|270px|ממוזער|הפרשת חלה במפעל לייצור [[מצה|מצות]]]]
'''תרומת חלה''' (או '''נתינת חלה''' או''' הפרשת חלה''') היא [[מצווה]] מ[[דאורייתא ודרבנן|התורה]] להפריש מכל מאפה עשוי בצק (מ[[חמשת מיני דגן]]) חלק שיינתן ל[[כהן]] על מנת שיאכל אותו ב[[טהרה]], בדומה ל[[תרומה (הלכה)|תרומה]]. מאחר שבימינו לא ניתן להכין חלה בטהרה, הכהנים לא יכולים לאכול את החלה, ולכן בימינו אין נותנים בפועל את החלה לכהן, וברוב המקרים שורפים אותו כדין חלה טמאה. ניתן לקיים את המצווה גם אם העיסה כבר נאפתה. עיסה החייבת בהפרשת חלה היא כזו ששיעור [[קמח|הקמח]] שבה הוא לפחות [[מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה|עשירית האיפה]]{{הערה|כשני קילוגרם, הכמות המדויקת נתונה במחלוקת.}}. מצוות החלה מהתורה, בדומה לשאר התרומות והמעשרות, היא מעיסה שלשו אותה ב[[ארץ ישראל]] בלבד, ורק בזמן שישראל יושבים על אדמתם, כפי שהיה עד [[גלות עשרת השבטים]]. חכמים תיקנו להפריש חלה גם מעיסה שנעשתה לאחר מכן, ואף ב[[חוץ לארץ]].{{הערה|{{רמב"ם|ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין|ה|ה}}}}
'''תרומת חלה''' (או '''נתינת חלה''' או''' הפרשת חלה''') היא [[מצווה]] [[דאורייתא ודרבנן|מהתורה]] להפריש מכל מאפה מ[[חמשת מיני דגן]] חלק שיינתן ל[[כהן]] על מנת שיאכל אותו ב[[טהרה]], בדומה ל[[תרומה (הלכה)|תרומה]]. מאחר שבימינו לא ניתן לעשות או לאכול את החלה בטהרה, בפועל לא נותנים את החלה לכהן אלא ברוב המקרים שורפים אותה כדין חלה [[טומאה|טמאה]].
 
עיסה החייבת בתרומה היא כזו ששיעור ה[[קמח]] שבה הוא לפחות [[מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה|עשירית האיפה]]{{הערה|כשני קילוגרם, הכמות המדויקת נתונה במחלוקת.}}. ניתן לקיים את המצווה גם אם העיסה כבר נאפתה. בדומה לשאר [[תרומות ומעשרות]], החיוב [[דאורייתא|מהתורה]] הוא על עיסה שלשו אותה ב[[ארץ ישראל]] בלבד, ורק בזמן שרוב [[עם ישראל]] יושב על אדמתו. חכמים [[תקנת חכמים|תיקנו]] להפריש חלה גם ב[[חוץ לארץ]] וגם כשישראל לא יושב על אדמתו.{{הערה|{{רמב"ם|ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין|ה|ה}}}}
הוצאת ה"חלה" מהבצק על מנת לתת לכהן נקראת "הפרשת חלה". אסור לאכול מהעיסה לפני שהופרשה ממנה חלה, בדומה לדין [[טבל]] האוסר אכילת יבולים שלא הופרשו מהם ה[[תרומות ומעשרות|תרומות או המעשרות]].{{הערה|ראו למשל {{תלמוד בבלי|קידושין|מו|ב}}, שם הוזכרה ההשוואה בין בצק שלא הופרשה ממנו חלה לטבל. וכן ב{{תלמוד בבלי|סוטה|ל|ב}} "חולין הטבולין לחלה".}}
 
מצוות הפרשת חלה היא אחת משלוש המצוות שנמסרו לנשים (חלה, [[נידה]] ו[[נרות שבת|הדלקת הנר]]), אף על פי שגברים חייבים במצווה זו כמו הנשים.
הוצאת ה"חלה" מהבצק על מנת לתת לכהן נקראת "הפרשת חלה". אסור לאכול מהעיסה לפני שהופרשה ממנה חלה, בדומה לדין [[טבל]] האוסר אכילת יבולים שלא הופרשו מהם ה[[תרומות ומעשרות|תרומותהתרומות או המעשרות]].{{הערה|ראו למשל {{תלמוד בבלי|קידושין|מו|ב}}, שם הוזכרה ההשוואה בין בצק שלא הופרשה ממנו חלה לטבל. וכן ב{{תלמוד בבלי|סוטה|ל|ב}} "חולין הטבולין לחלה".}} מצוות הפרשת חלה היא אחת משלוש המצוות שלפי המסורת נמסרו לנשים (חלה, [[נידה]] ו[[נרות שבת|הדלקת הנר]]), אף על פי שגברים חייבים במצווה זו כמו הנשים.
 
==מקור המצווה==