חלה (מתנות כהונה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AddMore-III (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Joalbertine (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 11:
|ספרות הלכתית נוספת=
}}
[[קובץ:הרב דוד צדקה במאפיית מצות יהודה (cropped).jpg|270px|ממוזער|הפרשת חלה במפעל לייצור [[מצה|מצות]]]]
'''תרומת חלה''' (או '''נתינת חלה''' או''' הפרשת חלה''') היא [[מצווה]] [[דאורייתא ודרבנן|מהתורה]] להפריש מכל מאפה מ[[חמשת מיני דגן]] חלק שיינתן ל[[כהן]] על מנת שיאכל אותו ב[[טהרה]], בדומה ל[[תרומה (הלכה)|תרומה]]. מאחר שבימינו לא ניתן לעשות או לאכול את החלה בטהרה, בפועל לא נותנים את החלה לכהן אלא ברוב המקרים שורפים אותה כדין חלה [[טומאה|טמאה]].
עיסה החייבת בתרומה היא כזו ששיעור ה[[קמח]] שבה הוא לפחות [[מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה|עשירית האיפה]]{{הערה|כשני קילוגרם, הכמות המדויקת נתונה במחלוקת.}}. ניתן לקיים את המצווה גם אם העיסה כבר נאפתה. בדומה לשאר [[תרומות ומעשרות]], החיוב [[דאורייתא|מהתורה]] הוא על עיסה שלשו אותה ב[[ארץ ישראל]] בלבד, ורק בזמן שרוב [[עם ישראל]] יושב על אדמתו. חכמים [[תקנת חכמים|תיקנו]] להפריש חלה גם ב[[חוץ לארץ]] וגם כשישראל לא יושב על אדמתו.{{הערה|{{רמב"ם|ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין|ה|ה}}}}
הוצאת ה"חלה" מהבצק על מנת לתת לכהן נקראת "הפרשת חלה". אסור לאכול מהעיסה לפני שהופרשה ממנה חלה, בדומה לדין [[טבל]] האוסר אכילת יבולים שלא הופרשו מהם ה[[תרומות ומעשרות|תרומות או המעשרות]].{{הערה|ראו למשל {{תלמוד בבלי|קידושין|מו|ב}}, שם הוזכרה ההשוואה בין בצק שלא הופרשה ממנו חלה לטבל. וכן ב{{תלמוד בבלי|סוטה|ל|ב}} "חולין הטבולין לחלה".}}▼
▲הוצאת ה"חלה" מהבצק על מנת לתת לכהן נקראת "הפרשת חלה". אסור לאכול מהעיסה לפני שהופרשה ממנה חלה, בדומה לדין [[טבל]] האוסר אכילת יבולים שלא הופרשו מהם
==מקור המצווה==
|