ויקיפדיה

גרשם שלום – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, תיקון כיווניות הערת שוליים
שורה 37:
 
===בחרות===
באותה שנה, שנת [[1915]], התקבל שלום ללימודים ב[[אוניברסיטת ברלין]], שבה למד [[מתמטיקה]] למשך חמישה סמסטרים. ביולי 1915 פגש לראשונה את [[ולטר בנימין]], ונרקמה ביניהם חברות עמוקה (לפי שלום: "החשובה ביותר בימי חיי"),{{הערה|שלום, מברלין לירושלים, עמ' 72.}} שנמשכה עד מותו של בנימין בשנת 1940. באותה שנה גם רכש את '''[[ספר הזוהר]]''', והחל לראשונה לרשום רשימות על ה[[קבלה]]. כמו כן ערך עם חברו [[אריך בראואר]] את כתב העת "המשקפיים בכחול לבן" (Die Blauweisse Brille), ובו התייחסו למלחמת העולם הראשונה מזווית יהודית וציונית, אך [[קומדיה|קומית]] והיתולית. כל אותו זמן המשיך להתגורר בבית הוריו. אלא שב-14 בפברואר [[1917]], בעקבות מאסרו של אחיו ורנר, פרץ ויכוח חריף בין האב לשלום. בתגובה להערה של שלום על דברי אביו, נתקף האב בחמת זעם והודיע כי קצה נפשו בשני בניו, האחד [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטי]] והשני ציוני, וראה בפעילותם חתירה נגד גרמניה ונגד המלחמה. הוא הבהיר לשלום כי מאחר שהוא כבר בן עשרים, אין הוא מחויב לתמוך בו כלכלית. למחרת היום שלח לו מכתב מנוסח ברשמיות, בדואר רשום, שבו הודיע לו שעליו לעזוב את הבית ב-1 במרץ, ושמלבד 100 [[מארק גרמני|מארק]] שיועברו לחשבונו הוא לא יראה עוד פרוטה מאביו. כשלושה חודשים אחר כך, ב-12 במאי 1917, נענה האב לבקשת שלום לסיוע במימון לימודיו באוניברסיטה, אך התנה את עזרתו בהתחייבותו של שלום שלא לעסוק בפעילות ציונית. שלום סירב לקבל תנאי זה וכתוצאה מכך נאלץ לחפש מקור פרנסה זמני.{{הערה|למכתביו של האב לשלום, ראו מכתבים 2-11–2, עמ' 11–12, בספר גרשם שלום ואמו; למכתבו של שלום לדודתו קטה שיפאן (ממנו ניתן להסיק על תגובתו של שלום לתנאי אביו) ראו מכתב 3, עמ' 12–13, באותו הספר; יוער כי אביו התנה את הסיוע הכספי באי מתן ביטוי מוחשי, מצד שלום, להשקפות אנטי-גרמניות (מכתב 2), ושלום הוא שפירש זאת כבקשה לדיכוי פעילותו הציונית (מכתב 3).}} מאוחר יותר התפייסו השניים, ואביו מימן את לימודיו ואת כל הוצאות מחייתו עד שעלה לארץ ישראל, אך התמיד בסירובו לקבלו חזרה לביתו.{{הערה|ראו שלום, שלום ואמו. במכתבים רבים מפרטת אמו (ולעיתים רחוקות גם אביו) את הכספים שנשלחו אליו ושלום עצמו מאשר קבלתם ולעיתים מבקש תוספת בשל הוצאות מיוחדות (ראו למשל: מכתבים 4, 5, 6, 13, 20, 21, 22, 26, 53 ומכתבים רבים נוספים). ראו עוד אצל: שלום, מברלין לירושלים, עמ' 89 ו-103. וגם [[עמוס אילון]], "[[רקוויאם גרמני (ספר)|רקוויאם גרמני, יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743–1933]]" (תרגום מאנגלית: דני אורבך), תל אביב: הוצאת דביר, 2004, עמ' 331.}} בינתיים, ממרץ 1917 ועד יוני 1917, עבר שלום להתגורר ב[[פנסיון שטרוק]], שרבים מפוקדיו היו [[אוסטיודן|מהגרים יהודים מהמזרח]] שהיו בעלי נטיות סוציאליסטיות וציוניות. שם פגש לראשונה את [[זלמן שזר|זלמן רובשוב (שז"ר)]], אשר עודדו ללמוד [[יידיש]] ואחר כך סייע לו במציאת עבודה כ[[מתורגמן]] מיידיש לגרמנית, לשם מימון הוצאות מחייתו. בשנת 1918 פורסם ספרו הראשון, תרגום של המהדורה השנייה והמתוקנת של ספר '''יזכור''' לחברי [[תנועת הפועלים]] הציונית שנפלו על משמרתם בארץ ישראל.{{הערה|'''Jiskor''', ein Buch des Gedenkens an gefallene Wächter und Arbeiter im Lande Israel. Berlin, Jüdischer Verlag, 1918.}} על אף העובדה שבספר נכללו מאמרים מאת [[דוד בן-גוריון]], [[י"ח ברנר]] ו[[ר' בנימין]], סירב שלום לחתום על הספר, ובמקום זאת חתם N.N.{{D}} (פלוני), מאחר שלא הסכים להיות מזוהה עם "משפטים אחדים בעלי צליל מילטריסטי" שהופיעו בספר.{{הערה|שלום, מברלין לירושלים, עמ' 95–96. ראו גם פריט 11, עמ' 7, אצל משה קטן, '''ביבליוגרפיה של כתבי גרשם שלום''', מוגש לגרשם שלום במלאת לו שמונים שנה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאוניברסיטה העברית בירושלים; ירושלים, תשל"ח (להלן: "קטן, ביבליוגרפיה"). ראו עוד שלום, שלום ואמו, עמ' 525.}} בין השנים 1915–1921 פרסם שלום בגרמנית מספר מכתבים ורשימות כלליות בנושאי יהדות וציונות.{{הערה|קטן, ביבליוגרפיה, פריטים 1–10 (פריט 9 הוא פרסום מחדש של פריט 8, שחלק ממנו הופיע מוקדם יותר בחלק מחוברות Die blau-weisse Brille, ראו פריטים 1–3, 5–6), 13–14 ו-19. עמ' 7–8. פריטים 8 ("תנועת נוער יהודית") ו-13 ("מכתב לד"ר זיגפריד ברנפלד") תורגמו מגרמנית לאנגלית, בקובץ מאמריו '''On Jews and Judaism in crisis''', Seleced essays (Edited by Werner J. Dannhauser), New York, 1976, עמ' 49–53; 54 - 60; פריט 8 תורגם גם לעברית, על ידי עדי נחמני, ופורסם תחילה ב'''שדמות''' - במה לתנועה הציונית, קובץ נ', חורף תשל"ג, ושוב בקובץ '''עוד דבר''', פרקי מורשת ותחיה (ב), כינס וערך אברהם שפירא, תל אביב, תש"ן-1989 (להלן: "שלום, עוד דבר"), עמ' 55–58.}} כמו כן, תרגם לגרמנית בשנים אלה יצירות נוספות, בהן הפיוט ל[[חנוכה]] "[[מעוז צור]]" ויצירות משל [[חיים נחמן ביאליק]] ("הלכה ואגדה"), [[מהר"ם מרוטנברג|רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג]] ("[[שאלי שרופה באש]]") ו[[ש"י עגנון]] ("מעשה רבי גדיאל והתינוק").{{הערה|קטן, ביבליוגרפיה, פריטים 12, 15, 16 ו- 18; עמ' 7–8.}} באותה תקופה, בשנת 1920, פרסם את רשימתו הראשונה בנושא הקבלה.{{הערה|קטן, ביבליוגרפיה, פריט 17, עמ' 8, ?Lyrik der Kabbala. המדובר בביקורת שכתב ל- Der Jude (כתב עת בעריכת מרטין בובר), על הספר: '''Die Lyrik der Kabbala''', eine Anthologie, Wien u. Leipzig, 1920; מאת M. Wiener.}}
 
בחודש יוני 1917 גויס שלום לצבא, אך לאחר שלושה חודשים בלבד שוחרר בתואנה של אי-שפיות.{{הערה|האבחון הפורמלי היה: "שיטיון מוקדם" (Dementia praecox). לפי שלום, שלום ואמו, עמ' 16, הערת שוליים 1. על אף שביקש להשתחרר, לא היה שלום שלם עם הסיבה לשחרורו וחרד להשלכותיה על תדמיתו. ראו מכתב 5, אצל שלום, שלום ואמו עמ' 15–16, שבו מנסה אמו של שלום להרגיעו.}} לאחר שחרורו עבר ללמוד ב[[אוניברסיטת יינה]], שם למד [[מתמטיקה]] ו[[פילוסופיה]]. שנה מאוחר יותר, במאי 1918, בהשפעתו של ולטר בנימין, עבר ללמוד ב[[אוניברסיטת ברן]], שבה החל ללמוד [[שפות שמיות]] ופילוסופיה. בתקופה זו החליט שלום להתחיל בלימודי [[מדעי היהדות]] במקום מתמטיקה. לפיכך, החליט לחזור לגרמניה ובחר להמשיך את לימודיו ב[[אוניברסיטת מינכן]], שבה היה האוסף הגדול ביותר בגרמניה של כתבי יד עבריים.{{הערה|שלום, מברלין לירושלים, עמ' 127–128.}} במינכן למד מספטמבר [[1919]] עד מרץ [[1922]] לימודי פילוסופיה, ושם כתב את ה[[דיסרטציה]] על [[ספר הבהיר]], שאותו תרגם לגרמנית ופירשו. בשנת 1922 קיבל תואר [[דוקטור]] באוניברסיטת מינכן בהצטיינות יתרה. שנה אחר כך פורסם ספרו '''Das Buch Bahir''', המבוסס על עבודת הדוקטורט שלו. על אף בחירתו בלימודי היהדות והעדפתם על פני לימודים אחרים, חש עצמו שלום כ[[יהודי חילוני|חילוני]] ובחר שלא לשמור מצוות. עם זאת, לא היה [[אתאיסט]]. הוא סבר כי עולם ללא אמונה ב[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] הוא עולם לא מוסרי, וכי יהדות ללא המסורת היהודית לא יכולה להתקיים לאורך זמן.{{הערה|שלום, שיחות, עמ' 41. ראו בעניין זה, סיפור שסיפר במלאת לו 60 שנה, על ספר תהילים שקיבל מזלמן שזר (אז רובאשוב) ביום גיוסו לצבא, ואותו שמר כל חייו, אצל {{דבר|שלמה גרודזנסקי|פגישות|1959/11/27|00604}}. וכן דבריו במאמרו, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/ZerShazar/ZerShazar05.pdf ימי נעורים עם ז. רובושוב], '''זר לגבורות''', קובץ מחקרים במקרא, בידיעת הארץ, בלשון ובספרות תלמודית, מוגש לר' זלמן שזר, נשיא המדינה, ביום הולדתו הפ"ג, עורך: ב"צ לוריא, ירושלים: הוצאת קריית ספר בע"מ, תשל"ג, עמ' יח-כא, באתר דעת.}}
שורה 62:
 
===מוסדות אקדמיים בהם היה מרצה אורח===
במהלך חייו האקדמיים, הוזמן שלום להרצות במוסדות אקדמיים רבים, מהיוקרתיים בעולם, ובהם:{{הערה|גרשם שלום, תערוכת זיכרון, עמ' לג.}}
*ה"מכון היהודי ללימודי הדת", בניו יורק (Jewish Institute of Religion; שעד שנת 1950 היה מוסד נפרד מ[[היברו יוניון קולג']]): שלום הרצה שם בחודשים פברואר עד ספטמבר 1938. ההרצאות התפרסמו שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1941, בספרו המונומנטלי: [[Major trends in Jewish mysticism]].
*חוג "ארנוס" (Eranos), שהתכנס מדי שנה ב[[שווייץ]]:{{הערה|למידע כללי על "ארנוס", על חשיבותו לשלום ועל ההרצאות אותן נשא שם, ראו בערך: [[ביבליוגרפיה של גרשם שלום#פרסומיו בחוג "ארנוס"|ביבליוגרפיה של גרשם שלום, פרסומיו בחוג "ארנוס"]]. ראו גם ב [http://www.eranosfoundation.org/ אתר האינטרנט של "ארנוס"]}} שלום השתתף והרצה באופן קבוע בחוג, בין השנים 1949 עד 1979. חלק מההרצאות פורסמו גם בעברית, במספר ספרים של שלום, בין היתר: "פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה", "דברים בגו" ו"עוד דבר".
שורה 86:
בשנת [[1967]], חתם שלום על עצומת תמיכה ציבורית נוספת, שפורסמה בעתון "הארץ", והקוראת שלא לספח את השטחים שעברו לשליטתה של מדינת ישראל ב[[מלחמת ששת הימים]].{{הערה|שם=תערוכת_זיכרון_מד}}
 
ב-[[15 בנובמבר]] [[1973]], בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]], חתם יחד עם מספר פרופסורים מהאוניברסיטה העברית, על מכתב לעורך, שפורסם ב-[[The New York Review of Books|New York Review of Books]]. במכתב הם מאשימים את [[מדינות ערב]] ברצון להשמיד את מדינת ישראל ובחוסר נכונות לשלום, וקוראים לעולם ללחוץ על מדינות ערב לבחור בדרך השלום ולא המלחמה.{{הערה|1=Shlomo Avineri, Joseph Ben-David, Ernst Bergmann, Aryeh Dvoretzky, and Samuel Eisenstadt, et al., [http://www.nybooks.com/articles/archives/1973/nov/15/two-statements-on-the-mid-east-war-1/ Two Statements on the Mid-East War], November 15, 1973.|שמאל=כן}}
 
חלק ממשנתו הפוליטית, בעברית, פורסם במספר קובצי מאמרים: '''דברים בגו''' - פרקי מורשה ותחייה, '''עוד דבר''' - פרקי מורשה ותחייה (ב), וכן '''רציפות ומרד''' - גרשם שלום באומר ושיח. בין יתר הדברים שפורסמו שם, הביע שלום תמיכה בהפרדה בין דת ומדינה בישראל,{{הערה|1=שלום, "פרט קטן בוויכוח גדול", '''עוד דבר''', עמ' 494–495.}} התנגד לחקיקת החוק המכיר בסמכות זרם אחד בלבד של היהדות,{{הערה|1=שלום האמין ב[[פלורליזם]] יהודי וסבר כי יש לקבל הן את זרם [[יהדות אורתודוקסית|היהדות האורתודוקסית]] והן את זרם [[יהדות רפורמית|היהדות הרפורמית]]. ראו במאמרו "מיהו יהודי", '''דברים בגו''', עמ' 591–597.}} וטען כי ללא ציונות אין לעם ישראל קיום.{{הערה|1=שלום, '''רציפות ומרד''', עמ' 30.}}
שורה 130:
*1974 - הפרס הספרותי של האקדמיה הבווארית לאמנויות, בגרמניה.{{הערה|1=בעת קבלת הפרס נשא שלום את הנאום: "דרכי אל הקבלה". הנאום נתפרסם בספרו של שלום, עוד דבר, עמ' 301–305.}}
*[[1977]] - [[פרס ביאליק]] לחכמת ישראל על [[מפעל חיים|מפעל חייו]] בתחום מדעי היהדות.{{הערה|1=בעת קבלת הפרס נשא שלום את הנאום: "הבנת התהליכים הפנימיים". הנאום נתפרסם בספרו של שלום, עוד דבר, עמ' 43–46.}}
*[[1981]] - חבר במסדר "[[פור לה מריט]]" בגרמניה.{{הערה|[https://www.mohr.de/uploads/tx_sgpublisher/produkte/leseproben/9783161532627.pdf Gershom Scholem in Deutschland]|שמאל=כן}}
|}
 
שורה 172:
שלום כתב במהלך חייו מאות מאמרים. הרשימה הביבליוגרפית שהוכנה במלאת לו 80 שנה הכילה 579 כותרים. מאז פרסום הרשימה ועד מותו הוא פרסם מאמרים רבים נוספים. לאחר מותו התרחבה הרשימה אף יותר, וקובצי מחקריו ממשיכים לצאת לאור, אם בכינוס מספר מחקרים בנושא משותף לספר אחד ואם בפרסום מחדש של ספריו החשובים. מחיבוריו המפורסמים, שיצאו לאור בימי חייו, ניתן לציין את הפרסומים הבאים:
* '''מצווה הבאה בעבירה''', להבנת השבתאות, תדפיס מתוך כנסת, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תרצ"ו.
* '''שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו''', שני כרכים, תל אביב: [[הוצאת עם עובד]], תשי"ז. הספר יצא בשלוש מהדורות בעברית, במהדורה אנגלית, שהיא מהדורה מורחבת ומעודכנת של המהדורה העברית השלישית ותורגם לשפות רבות.{{הערה|1=ראו ב[[ביבליוגרפיה של גרשם שלום#תרגומים לשפות נוספות|ביבליוגרפיה של גרשם שלום, תרגומים לשפות נוספות]].}}
* '''מחקרים ומקורות לתולדות השבתאות וגלגוליה''', ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשל"ד-1974.
* '''פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה''' (תורגם מגרמנית על ידי יוסף בן שלמה), ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשל"ו-1976. תרגום של חלק מהרצאותיו בחוג "ארנוס".
שורה 182:
* '''On the Kabbalah and its symbolism''', translated by Ralph Manheim, New York: Schocken Books, 1965.
*ציטוטים [פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה]
*·       'ראדיקליות היא תכונה של האישיות... קיימים לרוב אנשים הנוטים מטבעם לניסוח ראדיקאלי של רעיונותיהם, שעינם צרה בסמכות כלשהי, ואשר הבלותם של האנשים הסובבים אותם היא להם פשוט ללא-נשוא... אם יקרה ואנשים כאלה נעשים מיסטיקאים, הרי נטייה ראדיקלית זו מתבטאת אצלם בחריפות יתרה' [גרשום שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, עמ' 28].
</div>
 
שורה 190:
ספרייתו של גרשם היא הספרייה המקיפה ביותר בתחום תורת הסוד היהודית, וכוללת בתוכה את מרבית החיבורים שנכתבו בתחום זה ונשתמרו במשך הדורות. הספרייה הייתה ב[[בית גרשם שלום|ביתו]] שבשכונת רחביה, בירושלים, והיא סודרה על-פי הנושאים השונים ובהתאם לחלוקה לתקופות השונות של תורת הסוד היהודית. לאחר שנפטר, בשנת 1982, ובהתאם להנחיותיו,{{הערה|1=ראו צילום דף הנחיות בכתב ידו אצל שלום, תערוכת זיכרון, עמ' יט; ראו גם דן, ספריית גרשם שלום, עמ' כח.}} הועברה הספרייה לבית הספרים הלאומי, בשנת 1987, שם היא מוצגת בשני אולמות קריאה, המוקדשים לה בלבד. האוסף כולו מזוהה בשם אוסף גרשם שלום והוא בעל קטלוג חיפוש משלו. בשנת תשנ"ט, פורסם קטלוג של ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית. סך כל הכותרים הרשומים בקטלוג הוא 12,270, והוא כולל חיבורים שרכשה הספרייה לאחר מותו. הקטלוג סודר בהתאם לצורה בה סודרו הספרים בספרייתו של שלום בביתו.
 
שלום התחיל לאסוף ספרים כבר מגיל צעיר וככל הנראה כבר אז שאף ליצור ספרייה שתכלול בתוכה את כל החיבורים בתורת הסוד היהודית.{{הערה|1=[[יוסף דן]], '''ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג''', כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, מבוא כללי (להלן: "דן, ספריית גרשם שלום"), עמ' יח.}} כשעלה לישראל כלל האוסף 1767 ספרים, מהם 503 היו בתחום הקבלה.{{הערה|1=גרשם שלום, תערוכת זיכרון, עמ' יח.}} כאמור לעיל, הוא פרסם בשנת 1927 רשימה ביבליוגרפית הכוללת את כל חיבורי תורת הסוד היהודית שהיו ידועים לו עד לזמן חיבור הרשימה. בנוסף, הוא פרסם את קונטרס '''עלו לשלום''', רשימת ספרי קבלה וחסידות המבוקשים לאוסף ספריו של גרשם שלום; ברלין, תרצ"ז, כדי לנסות להשלים את ספרייתו.{{הערה|1=דן, ספריית גרשם שלום, עמ' יג; [[זאב גריס]], [http://safranim.wordpress.com/%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9fגיליון-%d7%94ה-2/%d7%90א-%d7%90%d7%95%d7%a1%d7%a3אוסף-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9dהספרים-%d7%94%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9dהנדירים-%d7%91%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aaבספריית-%d7%92%d7%a8%d7%a9%d7%9dגרשם-%d7%a9%d7%9c%d7%95שלו/ אוסף הספרים הנדירים בספריית גרשם שלום], הרצאה בפורום ספרני אוספי הספרים הנדירים בספריות ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, י"ב חשוון תשע"א, 20.10.10. (להלן: "גריס, אוסף שלום").}}
 
משהתפרסם שלום בעולם האקדמי ולאחר שרבים שמעו על שאיפותיו בקשר לספרייתו, החלו לשלוח אליו מלומדים מכל העולם העתקים מחיבוריהם. במקביל, שלחו אליו סוחרי ספרים, קטלוגים של ספרים בתחום תורת הסוד, או פנו אליו בכל פעם שהגיעו אליהם ספרים בתחום זה (אם כדי להתייעץ איתו ואם כדי לעניין אותו ברכישת הספרים).{{הערה|1=דן, ספריית גרשם שלום, עמ' כ.}}
 
במשך השנים, המשיכה ספריתו לגדול ולפני מותו הכילה כ- 25כ־25,000 ספרים ודברי דפוס אחרים. כחצי מכלל הספרים היו ספרים שנדרשו לשלום לעבודתו, כגון, ספרי היסטוריה, פילוסופיה, תורת הדתות וכו'. החצי האחר, כלל את ספרי תורת הסוד היהודית. שלום הקפיד להוסיף לאוסף של תורת הסוד לא רק כל ספר, חוברת, כתב עת, מאמר, [[כתבה עיתונאית]], או תמונה, בתחום זה, אלא גם את כל המהדורות האחרות של חיבורים אלה.{{הערה|1=דן, ספריית גרשם שלום, עמ' יג; גריס, אוסף שלום.}} נכון לשנת 2012, קיימים בספרייה 35,000 חיבורים לערך. המנהלת הראשונה של ספריית שלום הייתה ד"ר אסתר ליבס. מאז שנת 2011 ד"ר צבי לשם מנהל את הספרייה.
 
==ארכיון שלום==
[[קובץ:Scholem card catalog.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכרטסת של שלום בה כתב הערות]]
לצד אוסף שלום בתורת הסוד היהודית, הועבר לבעלות הספרייה הלאומית גם [[ארכיון|ארכיונו]] האישי של שלום, הכולל, בין היתר, כתבי יד, תמונות, מכתבים ממנו ואליו, חומר ביוגרפי, רשימות, שירים, פואמות ויומנים אישיים שכתב במהלך חייו, חיבורים ומאמרים, חיבורים עליו, קטעי-עתונות ועבודות של תלמידיו.{{הערה|1=על פי [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/personalsites/Pages/archiveslist.aspx?Q=%D7%A9ש פירוט באתר הספרייה הלאומית] ופריטים שנתפרסמו; מספרו של הארכיון בספרייה הלאומית הוא: (ר) ARC. 4º 1599,}} הארכיון הופקד בספרייה הלאומית על ידי אשתו פניה שלום בנובמבר 1987, ויומנים נוספים שלו הופקדו על ידה בספטמבר 1989.{{הערה|1=ראו [http://aleph.nli.org.il/F?func=direct&local_base=nnl01&doc_number=002633738 מידע על הארכיון] בקטלוג הספרייה הלאומית}} בשנים האחרונות מתפרסמים כאמור ספרים, המתבססים ברובם על הנמצא בארכיון, והכוללים את הביוגרפיה שלו, יומניו האישיים שכתב בנעוריו, יחסיו עם הסובבים אותו, מכתבים שכתב לאישים שונים ולבני משפחתו וצעדיו הראשונים בחקר הקבלה.{{הערה|1=ראו פירוט לעיל ברשימות הספרים שיצאו לאחר מותו, בעברית, באנגלית ובגרמנית.}}
 
על בסיס ספרות ביוגרפית זו, מתפרסמים מחקרים המנתחים את דמותו של שלום, כפי שהיא עולה מתוך ספרות זו ומחומר נוסף מהארכיון, ולעיתים אף מתוך היכרות אישית של החוקר עם שלום (אם כחוקר-עמית ואם כתלמיד). חלק מן החוקרים נתלים בפרסומים הביוגרפים ובכתביו הלא אקדמיים של שלום, כדי להבין את הדרך אותה בחר להציג את הדברים, העולם ממנו הגיע והשפעתו של עולם זה על מחקריו ועל קביעותיו, ועל ידי כך לנסות ולהוכיח טענות משלהם בחקר המיסטיקה והקבלה, או לחלופין לנסות ולסתור הנחות יסוד שהניח בשעתו שלום.{{הערה|1=ראו למשל, אצל שביד, ביקורת, עמ' 11, שם כותב שביד כי "המוטיב האנטינומיסטי במיסטיקה היהודית היה אחד הגורמים העיקריים שמשכו את ליבו של ג"ש אל הקבלה... ייתכן שמצא באנטינומיזם הקבלי הד מבפנים ואף אישור מבפנים למרדו של היהודי המודרני נגד היהדות הגלותית... ואם תמצא לומר גם ביחסו של ג"ש אל חכמת ישראל בת זמנו ואל הפילוסופיה היהודית בת זמנו, היה הד לאותו דחף אנטינומיסטי, שבא לידי ביטוי בספונטאניות הדתית החיונית של המיסטיקאי". במקרה זה התבסס אומנם שביד, בין היתר, על מאמרים של שלום, שהתפרסמו בספר '''דברים בגו''', אולם נראה שהם מבוססים גם על הביוגרפיה האישית של שלום.}}
שורה 247:
* [[אליעזר שביד]], '''מיסטיקה ויהדות לפי גרשם שלום''' - ניתוח ביקורתי, ירושלים: [[מחקרי ירושלים במחשבת ישראל]], מוסף ב', תשמ"ג-1983. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23363176}}
* [[אברהם שפירא (פצ'י)|אברהם שפירא]], "המורשה כמקור לתחייה: לזהותו הרוחנית של גרשם שלום", בתוך: גרשם שלום, '''עוד דבר''', פרקי מורשת ותחיה (ב), כינס וערך אברהם שפירא, תל אביב: [[הוצאת עם עובד]], תש"ן-1989, עמ' 13–26.
* פרידה פנקס, '''גרשם שלום - בין היסטוריוגרפיה ומחשבה היסטורית''', עבודת גמר, [[אוניברסיטת תל אביב]], 1998.
* "זיכרון לראשונים: גרשם שלום, גרשם שלום הערה ביוגרפית", "'''[[קתרסיס]]'''", גיליון 5, אביב תשס"ו-2006, עמ' 182–184.
* [[יוסף דן]], [http://josephdan.com/hebrew/articles.asp?cat=5 רשימת פרסומיו על גרשם שלום ומחקריו], באתר האינטרנט שלו (46 פרסומים בעברית, באנגלית ובגרמנית, שיצאו לאור בין השנים 1974 - 2007).
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/גרשם_שלום"