אל סטיוארט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים
שורה 3:
}}
[[קובץ:Al Stewart performing, McCabe's Guitar Shop, Santa Monica, California (Feb. 2010).jpg|שמאל|ממוזער|250px|אל סטיוארט, 2010]]
'''אליסטר (אל) איאן סטיוארט''' ('''Alastair (Al) Ian Stewart'''{{כ}}; ילידנולד ב-[[5 בספטמבר]] [[1945]]) הוא [[זמר-יוצר]] [[בריטניה|בריטי]] ממוצא [[סקוטלנד|סקוטי]] הפועל כיום ב[[ארצות הברית]]. סטיוארט פעיל מזה חמישה עשורים ב[[סוגה מוזיקלית|סוגות מוזיקליות]] רבות בעיקר [[פולק רוק|פולק רוק בריטי]], [[רוק פסיכדלי]] ו[[ארט רוק]], עם זאת מעולם לא סיווג את עצמו בסוגה כלשהי והעדיף להגדיר את עצמו כ"[[טרובדור]]". תוכני שיריו שאובים מסיפורים ודמויות בעלי רקע [[היסטוריה|היסטורי]] או [[סיפור עם|אגדות]] ועלילות [[פנטזיה אפית]] כמו [[שר הטבעות]]. בין שיריו המוכרים ביותר '''On the border''' ו- '''Year of the cat''' מתוך [[תקליט]] בשם זה שהופק על ידי [[אלן פרסונס]].
 
==שנים ראשונות==
שורה 15:
ב-[[1967]] עבר לחברת [[קולומביה רקורדס|CBS הבריטית (קולומביה)]] והקליט את תקליט הבכורה שלו, " Bed-Sitter Images". סטיוארט לא אהב את התוצאה העשירה בתזמור וטען שהאלבום "מופק יתר על המידה", הוא הוציא אותו מחדש ב-[[1970]]. האלבום הצליח להחדיר את סטיוארט לתודעת הקהל ככותב מוכשר. בהופעות שליוו את התקליט ניגנו מורו לשעבר, רוברט פריפ וחלק מחברי להקת "קינג קרימזון", בטרם נוצרה.
 
ב-[[1969]] הוציא את תקליטו "Love Chronicles", האלבום הכיל שירים עשירים במלל שכללו תיאורים מפורטים ביותר של סצנות מחיי האהבה של סטיוארט. הקטע הפותח היה תיאור בן 18 דקות של [[יחסי מין]] ובו נכללה לראשונה בהקלטה מסחרית המילה "Fuck".
 
ב-[[1970]] הוציא את האלבום "Zero She Flies" שהיה שונה לחלוטין מקודמו וכלל [[בלדה|בלדות]] פולק ושירי רוק רך קצרים יותר. באותה שנה הופיע ב[[פסטיבל גלסטונברי]] הראשון לפני כ-1,000 [[היפי]]ם ששילמו [[לירה שטרלינג]] אחת בלבד עבור כרטיס.
 
החל מתקליטו "Orange" מ-[[1972]] נטש את השירים האישיים לטובת סיפור סיפורים בעלי רקע היסטורי בסגנון רוק פסיכדלי ו[[פרוגרסיב רוק]].
 
לשיא, הן אמנותי והן מסחרי של תקופתו הראשונה הגיע סטיוארט עם תקליטו מ-[[1973]] "Past, Present and Future" ("עבר, הווה, עתיד"). התקליט הוא סדרה של סיפורים בעלי רקע היסטורי המתקדמים לפי ציר הזמן כאשר השיר האחרון, "[[נוסטרדמוס]]", מכוון אל העתיד. בשירי האלבום מוזכרים, בין היתר, [[נשיא ארצות הברית]] [[וורן הרדינג]], הנאצי [[ארנסט רהם]], ה[[חשפנית]] [[כריסטין קילר]], שכמעט מוטטה את ממשלת בריטניה ב[[פרשת פרופיומו]], ה[[אדמירל]] [[לואי מאונטבטן]], [[סטלין]] ואחרים. עטיפת התקליט עוצבה על ידי קבוצת ה[[עיצוב המוצר|עיצוב]] הבריטית "[[היפנוסיס]]".
שורה 28:
ב-[[1976]] הוציא סטיוארט את תקליטו "שנת החתול" ("Year of the cat") שנחשב ליצירת המופת שלו{{הערה|1=ראו למשל Woodstra, Chris; John Bush (2008). All Music Guide Required Listening: Classic Rock. Hal Leonard. p. 208. {{ISBN|9780879309176}} וכן [http://www.allmusic.com/cg/amg.dll?p=amg&sql=10:h9ftxq85ld6e מאמר על התקליט באתר] [[Allmusic]]}}, שעובדה בידיו של פרסונס.
 
{{ציטוט|תוכן="שנת החתול", עדיין, הוא תנ"ך לכל טכנאי סאונד ו[[מעבד מוזיקלי]]. בכל שיר בוהקים כלי נגינה אחרים ([[גיטרת סלייד]], [[רביעיית מיתרים]], סולו [[גיטרה חשמלית]] מסחרר חותם את "אם זה לא בא בטבעיות, עזוב את זה", הפסנתר המהפנט של "על הגבול", הכינור ב"מלון ברודוויי"). פרסונס, שניצח על מלאכת המרכבה, זיקק את השירים המצוינים של סטיוארט לכדי יהלומים מלוטשים, זוהרים, שמסוגל להאיר לילות בודדים גם בלבם של מי שלא נולדו עדיין, כש"שנת החתול" יצא לחנויות.|מרכאות=כן|מקור=בועז כהן{{הערה|[https://boazcohen.wordpress.com/2006/03/01/%d7%94%d7%a1%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%93הסאונד-%d7%a9%d7%9cשל-%d7%94%d7%92%d7%a2%d7%92%d7%95%d7%a2הגעגוע-%d7%97%d7%9c%d7%a7חלק-1/ הסאונד של הגעגוע (חלק 1)]}}}}
 
התקליט הגיע למקום החמישי במצעד האלבומים של בילבורד (השירים "שנת החתול" ו"על הגבול" הגיעו למקומות ה-8 וה-42, בהתאמה) והיה אחראי להצלחתו של סטיוארט ב[[ארצות הברית]] ובעולם כולו. התוכן של רוב שירי האלבום, כרגיל, הוא מתוך סיפורים היסטוריים או אגדות ופנטזיות הנטועות ברקע היסטורי.