עזובה בת שלחי – הבדלי גרסאות

 

==מקור שמה==

יש המפרשים את שמה כפירוש הפסוק "עָזֹב תַּעֲזֹב, עִמּוֹ"{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|כג|ה}}}} שמשמעותו עזרה. אחרים טוענים כי השם עזובה בלשון ה[[ערבית]] הוא מתוקה או נעימה.{{הערה|שם=יהודה}} לדעת [[נחום אברהם]] השם עזובה שניתן לשתי נשים בתנ"ך{{הערה|1=השנייה היא עזובה אשת [[כלב בן חצרון]]}} מרמז על תופעה של נטישת תינוקות ואימוצם על ידי אחרים במקרא. השורש ע-ז-ב המקביל לשורש ש-ל-ך מרמזים על תופעה זו של נטישה ואילו השורש א-ס-פ המנוגד להם מרמז על אימוץ ככתוב ב[[תהילים כ"ז]] :כִּי-אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי: וַה' יַאַסְפֵנִי.{{הערה|1={{תנ"ך|תהילים|כז|י}}}} ייתכן אם כן כי עזובה ננטשה בלידתה על ידי אמה ושלחי הוא זה שאספה ואימצה.{{הערה|1=נחום אברהם, '''אנשי שוליים בתקופת המקרא''', ירושלים, [[מוסד ביאליק]], 2011, ע"מ 75-74}}