אפרים חזן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
לאחר סיום לימודיו ושירותו הצבאי למד ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] בחוג לספרות עברית ובחוג ללשון. את עבודת ה[[דוקטורט]] שלו כתב בתחום [[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|שירת ימי הביניים]] אודות פיוטיו של [[רבי יהודה הלוי]] בהדרכתו של הפרופסור [[אהרון מירסקי]]. עבודה זו שהוקדשה לחקר הפואטיקה של שירת ספרד ראתה אור בספרו 'תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת הקודש של ר' יהודה הלוי', (ירושלים תשמ"ו). ברבות השנים הוא הרחיב את מחקרו זה ובחן גם את מורשת הפואטיקה הספרדית בארצות המזרח במאות האחרונות.
 
פעילותו של פרופ' חזן בתחום חקר השירה העברית בארצות המזרח בכלל, ובצפון אפריקה בפרט, הביאה לפריצת דרך בתחום בו לא עסק המחקר עד אז ומהדורת שירי [[פרג'י שוואט]] (ירושלים תשל"ו), הייתה המהדורה המדעית הראשונה שהוקדשה לאחד מפייטני צפון אפריקה. במהלך השנים הוציא לאור מהדורות של פיוטי משוררים נוספים ויוזכרו הספרים 'פיוטי רבי משה בוג'נאח איש טריפולי' (ירושלים תשמ"ט), וכן 'תהלה לדוד: שירת רבי [[דוד בן חסין]] זצ"ל' (בשיתוף עם פרופ' [[אנדרהדוד אלבזאליהו אלבאז]], לוד תשנ"ט). חשיבות מיוחדת נודעת לספריו שניסו למפות את מכלול שירתם של משוררי צפון אפריקה, כגון האנתולוגיה 'השירה העברית בצפון אפריקה' (ירושלים תשנ"ה), והאנתולוגיה 'השירה העברית באלג'יריה' (לוד תשס"ט).
 
פרופ' חזן הוא חבר [[האקדמיה ללשון העברית]], כתב מאמרים על לשון-השירה, והוציא לאור ספר מיוחד המוקדש ללשון השירה העברית בספרד (תל אביב תשס"ג). פעיל ב[[ברית עברית עולמית]] ובמסגרת זו השתתף בכנס [[בודפשט]] של הברית אשר התקיים בשנת [[2013]]. פרופ' חזן לימד שנים רבות במכללות להכשרת מורים כגון [[ מכללת אפרתה]] ו[[מכללת דוד ילין]] וכן שימש כמפקח ארצי בתחום לימודי ה[[ספרות]] בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים בחינוך ה[[ממלכתי דתי]], וכראש החוג לספרות עם ישראל וכ[[דיקן הסטודנטים]] באוניברסיטת בר-אילן.