השיטה האדברסרית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: גרסת
מ הוספת קישור לטובת הילד
שורה 10:
אחד ההבדלים המשמעותיים בין השיטה האדברסרית והשיטה האינקוויזיטורית מתרחש כאשר נאשם מודה בפשעו. בשיטה האדברסרית אין עוד מחלוקת, והמשפט ימשיך למתן גזר דין (בשיטות מסוימות, כשיטת המשפט הישראלית, אין די בהודאה ב[[משטרה]], ונדרשת הודאה פורמלית בבית המשפט). בשיטה האינקוויזיטורית, הודאת הנאשם היא אך עובדה אחת נוספת שיש לקחת אותה בחשבון, ואינה מפחיתה מן הדרישה כי התובע יביא בפני בית המשפט מערכת עובדות שלמה ממנה נובעת אשמת הנאשם. מכאן שמרכיב בסיסי בשיטה האדברסרית, [[עסקת טיעון]], הוא בלתי אפשרי בשיטה האינקוויזיטורית.
 
שוני נוסף נמצא בדיני הראיות. השיטה האדברסרית דורשת שהראיות יוצגו בפני חבר מושבעים המורכב מהדיוטות ולא משופטים מקצועיים, ולכן דיני הראיות נוקשים יותר (המדובר בשיטה האדברסרית הטהורה. על אף ששיטת המשפט בישראל נחשבת אדברסרית, אין בשיטה זו משפט בפני מושבעים). החוקים לגבי [[עדות שמיעה]] נוקשים יותר בשיטה האדברסרית מאשר בשיטה האינקוויזיטורית. גם בעניין זה יש גמישות מסוימת. בהליכים שבהם יש לשמור על אינטרס של צד שלישי (במיוחד בהליכים בפני [[בית המשפט למשפחה]], בהם יש לשמור על "[[טובת הילד]]") ובהליכים בפני [[בית משפט לתביעות קטנות|בית המשפט לתביעות קטנות]] בהם הצדדים אינם מיוצגים בדרך כלל על ידי עורך דין, מאפשר המשפט (גם המשפט הישראלי) גמישות בדיני הראיות והבאת ראיות שיכולות להיפסל על ידי בית משפט אחר כעדות שמיעה או [[עדות סברה]].
 
==היסטוריה של ההליך האדברסרי==