חמאד אבו רביעה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביוגרפיה: , החלפות ( סירב ), הסרת קישורים עודפים |
מ ←ביוגרפיה: ניסוח |
||
שורה 33:
נאבק למען זכויות הערבים בישראל ובמיוחד בנושא האדמות{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|הבדואים ב"שטח "9 בגליל רוצים לעקור לשטח חדש|1974/02/17|00608}}}}, פעל נגד הפקעת אדמות וביקש לקבל ההכרה בבעלות הבדואים על אדמתם בנגב{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|הבדווים ננגב דחו ההצעה להסדר בעיית הקרקעות|1975/11/02|01201}}}}. השתתף בעצרת שהייתה ב[[סכנין]] ב-[[14 בפברואר]] [[1976]], שבה הוכרז על שביתה כללית במגזר הערבי, כמחאה על המדיניות של הפקעת האדמות בגליל ב[[שנות ה-70]], ובמיוחד ביישובים [[עראבה]], סכנין ו[[דיר חנא]], שהביאה בסופו של דבר לאירועי [[יום האדמה]] ב-[[30 במרץ]] [[1976]]{{מקור}}. בעקבות המשך הפקעת האדמות, פרש, יחד עם סיעת [[קידמה ופיתוח]] מהמערך ב-8 ביוני 1976 ויחד הם הקימו את [[הרשימה הערבית המאוחדת (הכנסת השמינית)|הרשימה הערבית המאוחדת]]{{הערה|1=אין מדובר ב[[הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם)|רשימה הערבית המאוחדת (רע"ם)]] (שהוקמה לקראת הכנסת ה-14) אלא בסיעה קודמת בשם זה.}}{{הערה|{{דבר||בדוויי הנגב דוחים הצעות הממשלה להסדר הקרקעות|1976/08/09|00302}}}}, בה היו שלושה חברים, חמאד אבו רביעה עצמו, [[סיף-אלדין אל-זועבי]] ו[[ג'בר מועדי]]{{הערה|{{מעריב||תגובות נרגזות במערך על פרישתם של הח"כים הערביים|1976/06/01|00400}}}}{{הערה|{{מעריב||שתי רשימות ערביות יופיעו יחדיו בבחירות|1977/03/02|00405}}}}.
ב[[הבחירות לכנסת התשיעית|בחירות לכנסת התשיעית]], במאי 1977, זכתה הרשימה הערבית המאוחדת רק במנדט אחד והוחלט לקיים רוטציה על מנת לאפשר לכל שלושת הנציגים לכהן בכנסת. אבו רביעה נכנס לכנסת במקומו של סיף-אלדין אל-זועבי, שהתפטר לאחר שני שנות כהונה בכנסת, באפריל 1979{{הערה|{{דבר||השייך הבדווי אבו-רביע הושבע כח"כ|1979/04/04|00218}}}}. במהלך כהונתו עסק אבו רביעה במאבק נגד הפקעת חלקים נרחבים מאדמות השבט, לצורך הקמת [[בסיס נבטים]] ושדה תעופה עבור חיל האוויר. בסיס נבטים הוקם בעקבות [[הסכם השלום עם מצרים]] והצורך לפנות בסיסים בסיני{{הערה|{{דבר||פרם אצל אבו־רביע: בעד הפקעות תוך תשלום פיצוי הוגן|1979/11/27|00303}}}}{{הערה|{{דבר||הוראת פינוי לבדווים באיזור נמל התעופה שיקום בנגב|1978/12/17|00402}}}}{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|ועדת השרים שוב תדון בהפקעת אדמות הבדווים|1979/07/31|00301}}}}. לצורך הפינוי הוכנה הצעת חוק לפינוי ופיצוי בעלי האדמות משבט אבו רביעה{{הערה|{{מעריב||5 דונם שלחין תמורת כל 100 דונם קרקע|1979/12/07|00302}}}}. בנוסף נאבק נגד השתלטות של מתנחלי [[בית יתיר]] על אדמה חקלאית, שאותה עיבד שבט אבו רביעה, סמוך ל[[יער יתיר]]{{הערה|{{דבר|משולם עד|שבט אבו־רביע: מתיישבי יתיר עלו על אדמתנו|1979/09/09|00307}}}}{{הערה|{{מעריב|ירון אנוש|צו זמני אוסר על גרעין יתיר לעבד חלקה בנגב|1979/09/12|00704}}}}
===ההתנקשות בחייו===
במרץ 1980, דרש ג'בר מועדי מאבו רביעה להתפטר על מנת שיוכל להיכנס לכנסת במקומו, על פי הסכם הרוטציה{{הערה|{{מעריב||מועדי דורש מאבו רביע לפנות את מקומו בכנסת|1980/01/21|00411}}}}. אבו רביעה סירב בטענה שעליו לטפל בחוק לפיצוי בעלי האדמות משבטו, ולא יוכל לעשות זאת עם יתפטר. נעשו ניסיונות לשכנעו להתפטר מתפקידו{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|"חיילים דרוזים באו לשכנעני שאפנה מקומי"|1980/04/28|01525}}}} לאחר שלא התפטר, פנה מועדי לבית המשפט, אך תביעתו נדחתה מאחר שעל פי החוק התפטרות מהכנסת צריכה להיעשות מרצון חופשי, ובית המשפט לא יכול לאכוף הסכמי רוטציה
ב-12 בינואר 1981 [[רצח|נרצח]] אבו רביעה, בעת שישב במכוניתו בכניסה למלון [[הולילנד]] בירושלים{{הערה|{{מעריב|זהר בלומנקרנץ, ברוך מאירי ויהושע ביצור|ב-4 כדורים בצווארו נרצח השייח אבו רביע בפתח מלון "הולילנד"|1981/01/13|00213}}}}. בניו של מועדי נתפסו והודו ברצח{{הערה|{{דבר||בהודעתו במשטרה סייף מעדי מתאר בפרטי־פרטים איך רצח את אבו־רביע|1981/12/02|00400}}}}{{הערה|{{דבר||שלושת בניו של מועדי הואשמו ברצח ח"כ אבו רביע|1981/02/11|00305}}}}. הוא הובא לקבורה בבית הקברות ב[[כסייפה]]{{הערה|{{דבר||עשרות אלפים ליוו את השייך אבו רביע למנוחות|1981/01/14|00115}}}}.
| |||